הפשר שבקשר

עמוק בליבם של רווקים ורווקות רבים, מקננת לה תחושת כשלון. "זה שאיני מצליח להתחתן משמעו שמשהו דפוק אצלי", "זה שאין לי עם מי לצאת אומר שאני כשלון…" ועוד כהנה וכהנה אמירות מלאות צער וכאב. הכאב לעיתים מודחק ולעיתים מוכחש, אך פועל את פעולתו השלילית על נושאו.

לדעתי, הגיע הזמן להכריז בפה מלא: רווקות אינה כשלון ונישואים אינם הצלחה!!!

ישנם נישואים כושלים וישנה רווקות טובה!!! כמובן שישנם גם נישואים טובים ורווקות כושלת.

באופן כללי ניתן לומר כי כל שלב בחיים הוא שלב כושל כאשר אין נענים לאתגרים המיוחדים של אותו השלב. אותו השלב יחשב כמוצלח כאשר יהיה בו קשב לאותם האתגרים, והתאמה של המחשבות, הרגשות וההתנהגות אליהם.

נישואים כושלים הינם מצב שבו בני-הזוג לא נענים לאתגרים המיוחדים של שלב הנישואים, הכוללים בין השאר עבודה על מידות הנפש לפיתוח תקשורת טובה, יצירת אמפטיה, אחריות וכיף גדול משותף. לעומת זאת, בנישואים טובים בני-הזוג נענים לאותם האתגרים ומקבלים את ההזמנה להתפתח יחדיו לאור המשימות המיוחדות של הנישואים. בנישואים טובים בני-הזוג לא מאבדים תקווה ויודעים בוודאות ובאמונה שיהיה בסדר גם אם לעיתים ישנן תחושות קשות… בני-זוג טובים מוכנים להשקיע מזמנם וממרצם לטובת אותם אתגרים כדי להשתנות.

באותו האופן בדיוק, רווקות כושלת הינה מצב בו הרווקים  לא נענים לאתגר המיוחד של שלב הרווקות. כפי שלכל נשוי ישנה את האתגר המסוים המתאים לו, כך ישנו אתגר מסוים לכל רווק. ישנם רווקים המוזמנים להעמיק את יכולת יצירת הקשר שלהם, ישנם כאלו האמורים להפרד מבן-זוג דמיוני אידיאלי, ישנם כאלו האמורים לחזק את מיומנות קבלת ההחלטות, ישנם כאלו שצריכים להפחית את הפחד ממחויבות, וכמובן שישנם כאלו שכל עבודתם היא להאמין בעצמם ולהמשיך לחפש במלוא האנרגיה. רווקים שלא נענים לאתגרים אלו יוצרים מצב כושל של רווקות מלאת תסכול והאשמה עצמית, דכדוך ואבדן מוטיבציה ולבסוף לאובדן האמון העצמי וליאוש. רווקות כושלת מושפעת לרעה מהאמירה כי  הרווקות היא כשלון מצד עצמה.

לעומתה, רווקות טובה היא מצב בו הרווקים  רואים ברווקות שלב טבעי בחיי חלק מהאוכלוסיה, ולכן מתייחסים  בכבוד ובשמחה לאתגרים המיוחדים של אותו השלב. לכל מצב יש את יתרונותיו וחסרונותיו. לכן רווקים הנמצאים ברווקות טובה יודעים, למרות הכמיהה לקשר,  לשמוח ולנצל את היתרונות של הרווקות מחד, ומאידך מנסים לתקן את כל מה שאפשר לתקן על-מנת להגיע לנישואים טובים. למרות הנסיון לתקן, הרווקים המאושרים יודעים כי לא הכל בידיהם ולכן בעיקר לא מאבדים את האופטימיות ואת העין הטובה על עצמם ועל העולם.

בלבול חברתי גדול בין המושג רווקות וכשלון, והמושג נישואים והצלחה, משפיע לרעה על נשואים ורווקים רבים. הנישואים אינם ערובה להצלחה והרווקות אינה ערובה לכשלון!  יש לאזן את התמונה: למרות הנישואים – אין לשבת על זרי דפנה, מצב הנישואים דורש עבודה ועמל! ומאידך, למרות הרווקות אין לחשוב שהכל נובע מבעיות וכשלונות. יש לדעת כי ממש מותר ואף מומלץ להרגיש ממש ממש טוב עם עצמך כפי שאתה! אותו יחוס מוטעה של רווקות לכשלון  מכניס רווקים ורווקות רבים לתחושת נחיתות מול "החברה הנשואה", למרות שלאמיתו של דבר ישנם נשואים ונשואות רבים שנראה לי כי מוטב היה להם לו היו עדיין רווקים…

רווקות אינה כשלון ואינה הצלחה. רווקות הינה מצב. ההתייחסות למצב קובעת האם הוא כשלון או הצלחה. התייחסות כושלת יוצרת כשלון והתייחסות מוצלחת יוצרת הצלחה. בהצלחה!!!

מושון

כולנו מכירים את כל המשפטים היפים והחכמים האלה על החיים, בזמן האחרון אני יותר ויותר נתקלת בהם… ופעמים רבות מבינה עד כמה הייתי צריכה אותם פעם, לפני שהגעתי אליהם לבד אחרי דרך ארוכה ומפרכת!
הסיפור שלי מתחיל (אמנם זה לא נשמע ככה) מזמן!
כמו חלקנו הגעתי לעולם ללא פריבילגיות או ירושה, לזוג הורים שנאלצו לברוח מארצם בגלל מלחמת אזרחים. זה היה חודשיים לפני שנולדתי, וכבר אז (אמא סיפרה לי) הייתי נלחמת על חיי…
בגלל הלחצים והזוועות שחוו הורי אמי הייתה במצב מאוד קשה וכמעט הפילה אותי. כיום היא צוחקת ואומרת "כאילו נתפסת על חבל התבור ולא רצית לשחרר…" חודשיים היא נשאה אותי בחשש יומיומי שהמים ירדו מוקדם מדי בגלל הדימום הקשה שהיה. לטענת אמא שלי בחרתי לי יום להוולד בו לבד… הייתי היחידה בבית החולים שנולדה ביום הזה, 8.3 יום האישה. באותו יום רוב הרופאים הלכו לבתיהם ונשאר הרופא התורן בלבד שללא עזרתו היינו מתות שתינו! לאחר לידה קצרה (3 שעות בלבד…) אבל קשה במיוחד, יצאתי לעולם בצבע ירוק כחול… עם חוסר חמצן למח והגרוע מכל לא נושמת! אמי לא שמעה את הצרחה הראשונה שלי, מאחר והרופא ישר לקח אותי לטיפול נמרץ. הותרתי אחרי 21 תפרים, וחודש של בית חולים לאמא שלי… וכמובן את עצמי…(שנים מאוחר יותר אמי תחלה בסרטן השחלות ולא תוכל להביא יותר ילדים ואשאר לבד עד עצם היום הזה – היא תבריא כמובן, תודה לאל).
בגלל החוסר חמצן בלידה הבטיחו לאמא שלי שלא אוכל ללכת… התחלתי ללכת, מאוחר אמנם, אבל לך תאמין לרופאים.
אמא סיפרה שבגן תמיד הייתי מעין מנהיגה… אם הייתי אומרת שכולנו סוסים, היינו דוהרים סביב לגן עד שכאבו לנו הרגליים… וכשכאבו לי הרגליים אחד הבנים בקבוצה תמיד היה מרים אותי על ידיו שלא יכאב לי! לי ישנם זיכרונות מטושטשים מהתקופה המוזרה הזאת 🙂
חלפו כמה שנים, והייתי בערך בת 5, אני עדיין זוכרת את הבית שלנו ואת הבית של כמה מהשכנים וכמובן את השלג! היו לי שכנים בנים שגם את הבית שלהם אני זוכרת הייטב, סיוט שלא יעזוב אותי עד לגיל ההתבגרות המאוחר… הם ניסו ללמוד על דוגמת הגוף שלי את האנטומיה הנשית… (דבר שאוכל לעכל מאוחר יותר כשאגיע לגיל ההתבגרות – אמי תדע על המקרה רק 10 שנים מאוחר יותר כשנעמוד ליד הכספומט. כי אקבל סוף סוף אומץ לספר לה… הרי היא ישבה עם הורי הבנים בחדר הסמוך… רק מאחלת לכל ההורים הקוראים עכשיו תמיד לבדוק מה קורה עם הילדים שלהם, תמיד! שלא יהיו עוד בנות בנות 5 שיבטיחו לא לספר כדי שאמא ואבא לא יכעסו) בחיים לא אשכח איך נבהלתי כשראיתי דם לפני שהלכתי לישון אותו יום ואיך שטפתי את התחתון עם מלא סבון שאמא לא תגלה.
ואם אתם לא בטוחים אם זה מה שעליו חשבתם, אתם יכולים להרגע… זה זה!
בגיל 6 עליתי עם הורי לארץ, גיליתי שאחד הבנים נהרג בתאונת דרכים… והוא היה סך הכל גדול ממני בכמה שנים בודדות! הלכתי ישר לכיתה א' עם תחילת שנת הלימודים הקרובה, הורי לא הבינו את השפה והכריחו אותי ללמוד ולדבר את שפת האם שלי בבית… בבית הספר הכריחו אותי ללמוד ולדבר עברית, ומאחר ועוד לא קראתי מי יודע מה, בלשון המעטה, למדתי אנגלית משמיעה מהטלויזיה! לקראת גיל 9 אני אכתוב, אקרא ואדבר בשלוש השפות, אולי לא בצורה הכי מבריקה אבל ב3 שפות!
שנה מאוחר יותר הורי כמעט יטבעו איתי ביחד בים… גל יסחוף אותנו למעמקים אותי יצליחו להציל ראשונה אחרי מאמצים רבים שלי להגיע לחוף יגיעו בחורים על גלשנים, בזמן שאשב על החוף בוכה ומצפה לראות בים הגדול הזה לפחות ביצבוץ של אחד מהורי, איש מהנמצאים על החוף לא יגש אליי… ורק כשעה וחצי מאוחר יותר אחרי שהסיוט שלי והמחשבות שלי על לאן ללכת עכשיו ואיך להמשיך לחיות יתומה יגמרו, הם בשקט יעלמו באופק כאילו לא קרה דבר! (להזכירכם הייתי ילדה בת 7… אמנם גבוהה יחסית לגילי, אבל הייתי נורא שמחה אם מישהו היה מגיש לי מגבת! או לפחות שואל לשלומי ואומר שיהיה בסדר).
לצערי הרב נאלצנו לעבור עיר כשהייתי בת 9 (עוד מעט אמא שלי תגלה שהיא חולה בסרטן ולא תפסיק להגיד לי כמעט כל יום שהיא תמות, שאבא שלי ימצא אשה אחרת ואותי יזרקו לאיזה משפחה אחרת, דבר שאזכיר לה בימי התיכון כשתשתדל לגלות אכפטיות ואמפטיה כשתגלה שהתחלתי לעשן ולשתות בירה – כיום אני מעדיפה כוס יין בסוף השבוע ולא יותר…) הגעתי לבית ספר בו הכיתה הייתה כבר מגובשת… וכמו כל ילדה חדשה הייתי שק החבטות ל3 השנים הבאות, שנאתי את דלת הכיתה שלי כל בוקר מחדש… הייתה לי חברה שגם היא תשתנה בימי התיכון ובגלל שתרצה להיות מקובלת יותר פשוט תוותר על הקשר איתי… תצטער על זה בצבא, אבל לבסוף הקשר יאבד.
בתיכון נהייתי זאב בודד יחסית, או כמו שקראתי לעצמי "חתול שחור", הייתי מכירה את כולם, תמיד אומרת שלום ואם מישהו היה מבריז הוא תמיד יכל לפגוש אותי בדרך… זה לא אומר שאי פעם הפסקתי ללמוד! סיימתי את הבית ספר עם יותר מ30 יחידות בגרות בממוצע של 88.5!
וכמובן שזה בתמצית, חיי כללו עוד המון מקרים, שהרי לא הפסקתי לחיות מעולם!!! 🙂
כמובן שיש לי עוד המון סיפורי חיים לספר, אם תרצו לשמוע…
עם השנים, החולפות השתנתי מילדה קטנה "חתול שחור" זרוק שלאיש אין זמן בשבילו, מנערה שעשתה את כל מה שנכנס לה לראש, וכמובן ממניפולטורית… טוב מניפולטורית נשארתי… אבל למדתי איך לעשות את זה ככה שזה לא יפגע באיש… מכל יום שחור חדש התחזקתי, באתי לעזרת אחרים כשהיו ואולי אפילו כשלא היו צריכים אותי. פגעתי בעצמי פעמים רבות עם החלטות שלקחתי אמנם, אבל לעולם אני לא אצטער על דבר שעשיתי! הפכתי ל"פנתרה שחורה" עם השנים. חיי עוני, משפחה קרה, שטויות שקרו או שעשיתי… כל זה, בחיים לא שבר אותי! תמיד נחתתי על הרגליים! תמיד עשיתי הכל כדי לקבל יותר! כי בסופו של דבר יש לי ערך! אני אדם אנושי!
הייתי מישהי אחרת מהמבט שלי כיום לאחור…
יום אחד גיליתי את עצמי האמיתית, את הילדה הקטנה שגזלו ממנה את הילדות במחשבות טיפשיות על סקס, דבר שאפילו לא ידעתי מהו באותו זמן… מחשבות על מוות, אולי לא תמיד על שלי… ילדה ענייה ורעבה… שהורי שם רק כדי לאהוב אותה מבחינה חומרית… באותו רגע הבנתי גם למה ה' לעולם לא נתן להם עוד ילדים.
ואז הבנתי שאני לעולם לא אזדקן! הבנתי שאני, זה הנס הגדול ביותר שקרה לי! (וגם להורים שלי… יש להם מזל שאני לא רק יפה.) נרקיסיסטי?! אולי… אמנם לגלות בעצמך את היופי הפנימי זהו דבר נהדר!
תמיד הייתי יפה מבחוץ… לפעמים אפילו רציתי לכער את עצמי רק כדי שיראו אותי… את מי שנמצאת אי שם מעבר לפנים היפות… לא נתתי למראה שלי ערך עליון בעבר… (בעצם גם היום לא,) זה בנה אותי חברותית ואמפטית! דואגת לזולת.
ובכל רגע נתון במבט לאחור עם שאיפה עמוקה, אני מחייכת, ואומרת "תודה! זה חיזק אותי!" ואני יכולה כיום לצחוק על הצרות שיבואו, לחייך את החיוך הכי זדוני שלי ולהגיד "ברינג איט! אני מוכנה!".
אני אוהבת את מי שאני היום! ואני מקבלת את עצמי ואת הסובבים אותי… תמיד מוכנה לתת עצה או מילה טובה ומחזקת אם צריך! אני תמיד ישירה וגם אם אני מתביישת אני אגיד את מה שעל הלב! זה תמיד משחרר…
תמיד אשאר ילדה וארדוף לי פרפרים באביב. אבהה בקשתות מרהיבות שצצות רק בזמן סערה, בזמן שכל האנשים האפורים מסביב מתחבאים מתחת למטריות שלהם, ואתן לטיפות לשטוף אותי בסתיו. אהנה מהשמש המלטפת בכל טיול או יציאה מהבית בקיץ. ואצפה בקוצר רוח לשלג בחורף…
ואני לא פיטר פן…
וגם אתם לא…
אז אם אי אפשר לעצור את הזמן…
למה לא לאהוב את עצמנו, את הקרובים והסובבים?
למה לא לתת לעצמנו את החופש לבחור?
למה לא להסתכל במראה ולהגיד: אני אוהב אותך… היית שם כל ימי חיי! ואני אוהבת אותך כמו שאתה! למה לא לשאוף להשתנות לטובה כל יום שבא?
אני מאחלת לכולם בשנה החדשה…
לקחת כל יום דקה אחת כדי לחייך…
גם אם זה נראה קשה ובלתי אפשרי…
לחייך… ולהגיד "תודה!"

אתם יוצאים כבר תקופה. ביררתם אחד על השני את כל מה שאפשר לברר. הספקתם להכיר אחד את השני במצבים שונים. בסך הכל יש ביניכם תקשורת טובה, רגשות נעימים ואפילו רגעים של קירבה מיוחדת. מצד אחד אין רגש של אהבה שבוער בלשד עצמותיכם ודוחף אתכם כמוכי-ברק להתחתן ולחיות חיים מלאים יחד, ומצד שני הגיעה העת להחליט.
אחת המיומנויות והיכולות הנפשיות הנדרשות מרווקים במצב זה הינה יכולת קבלת החלטה וכנגדה עומדת תופעת ההססנות הכרונית. ההססנות הכרונית צווחת אל מול כל אפשרות ומצביעה על נקודות התורפה שבה: מול ההחלטה להתחתן היא תציג את נקודות הקושי בקשר ומול ההחלטה להפרד היא תטען בכאב מדומה כי חבל לפספס קשר שיש בו כל-כך הרבה. רווקים שההססנות הכרונית מצליחה לחדור לתוך תהליך קבלת ההחלטות שלהם, עשויים לדחות את ההחלטה במשך חודשים ואפילו במשך שנים ולגרום צער וכאב עצום לבן-זוגם ולעצמם.
אז מה עושים??
הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא האם מדובר בהססנות ידידותית או בהססנות כרונית. הראשונה ידידותית למשתמש… היא באה להצביע על כך שעדיין אין מספיק מידע כדי לבצע החלטה גורלית שכזו. היא דוחפת לברר יותר פרטים על הקשר. למשל, לראות את בן-הזוג במצב של קושי, או להיות יותר זמן ביחד כדי לבדוק את התקשורת וכו'.
ההססנות הכרונית לעומתה, מתחזה לזו הידידותית, וטוענת כי תפקידה הוא לעזור לבחור את האפשרות הטובה ביותר, אבל למעשה תוצאתה היחידה היא דחיית ההחלטה.
צורה טובה להחליט האם ההססנות היא ידידותית או כרונית היא ע"י שאלת השאלה – האם חסר עוד מידע שניתן לברר כדי לקבל את ההחלטה? אם התשובה היא חיובית מומלץ להודות בחום להססנות הידידותית ולקחת את הזמן הנחוץ לבירור המידע. פעמים רבות לא חסר מידע או המידע שחסר אינו ניתן לבירור ואז ההססנות הינה כרונית. יש לשים לב לעובדה כי לעיתים המידע אינו ניתן לבירור וההססנות טוענת כי ניתן לברר אותו. טענה זו תוביל כמובן לדחיה אין-סופית של ההחלטה. אחרי תקופה מסויימת של קשר, לאחר שנעשו כל הבירורים האפשריים, אי-אפשר לברר יותר ויש להחליט!
ההססנות הכרונית עשויה לשרת אינטרסים רבים מודעים ולא מודעים של המהסס וביניהם חרדה מהחלטה, חרדה ממחויבות ארוכת טווח, התאהבות בחיי הרווקות, פחד מקשר ואינטימיות, פרפקציוניזם, ילדותיות ועוד ועוד ועוד. במצבים של הססנות כרונית קשה, מומלץ להעזר ביעוץ כדי להבחין בין הנתונים בשטח לבין חזיון התעתועים של ההססנות.
ההססנות הידידותית משרתת אינטרסים טובים ומונעת החלטה חפוזה בטרם עת ולעיתים מצילה את בני הזוג מגירושים מצערים שהיה ניתן למנוע אותם. חשוב לשים לב! גם אם אתם מאוהבים לחלוטין, גם אם החברה דוחפת אתכם להתחתן, גם אם אתם מאוד מאוד רוצים להתחתן כבר לאחר שנות רווקות רבות, שווה להזמין את הספקנות הידידותית לביקור ולבדוק האם באמת ביררנו את הכל לפני הכניסה לקשר.
במקרה וההססנות הכרונית מנסה להיטפל אליכם, כדאי לכם להבין את מושג קבלת ההחלטה. משמעות קבלת ההחלטה היא שאין וודאות לפני קבלת ההחלטה. שהרי אם יש וודאות – אין צורך לקבל החלטה – היא כבר התקבלה. במצבים שונים בחיינו יש לקבל החלטה למרות שהנתונים שבשטח אינם ברורים לחלוטין. כך מחליטים כשבוחרים מה ללמוד, כשבוחרים היכן לגור, כשבוחרים חצאית, כשבוחרים אופנוע או מכונית, ולהבדיל, כשבוחרים להתחתן. כנגד טענה מרכזית של ההססנות הכרונית יש להפנים כי בקבלת החלטה אין וודאות מוחלטת! זה שאין מספיק רגש בקשר, שבן הזוג לא מספיק יפה, שלעיתים חסר לו ביטחון עצמי, שהוא לא מספיק דתי, או לא מספיק משוחרר, לעיתים בוכה ללא סיבה, או לעיתים מעצבן אותנו – לא מהווה עילה אוטומטית לדחיית ההחלטה. כאמור, אחרי תקופה מסוימת יש להניח כי המשך היציאה ביחד לא תברר את המצב ולכן יש לקבל החלטה לכאן או לכאן. מומלץ לסכם את הנתונים הנעימים והמפריעים ולשאול את השאלה – כיצד נתמודד עם הקשיים הללו בתוך הקשר? למשל, האם תכונה אחרת יכולה לפצות על התכונה המפריעה או האם אני מוכן לקבל על עצמי להתמודד עם המשימה והחשוב מכל – האם יש ביננו תקשורת טובה ונעימה ואנו מוכנים להשקיע ולהשתנות אחד למען השני. לאחר בחינת המידע כדאי להכנס לרובד פנימי יותר בנפש (בצורה המתאימה לכל אחד לפי אופיו המיוחד:במהלך טיול במדבר, לאחר שמיעת מוזיקה מרגיעה, לאחר תפילה מעומק הלב ועוד). חשוב לדעת לסמוך על עצמי, לצלול פנימה – ולהחליט. בהצלחה!

מושון

בכל מערכת זוגית (שהתקדמה מעבר לשלב ההתאהבות הטוטאלית) ישנן בקשות מצד בן זוג אחד, אשר נותרות ללא מענה מהשני. למשל לשים את הגרביים בכביסה, לשטוף  כלים, לארגן טיול משפחתי, להפתיע במתנה מרגשת, וגם בנושאים מהותיים אחרים.

למרות שהיינו מצפים שהסיבה העיקרית לחוסר מילוי הבקשה היא חוסר רצון או יכולת למלא אותה, מפתיע אותנו לראות כל פעם מחדש, איך בני זוג רבים מקשים אחד על השני לתת בדיוק את מה שהם מבקשים. כלומר, דווקא אותו בן זוג מתוסכל שמבקש, מקשה על בן זוגו המתסכל לתת.

הסיבות לכך עשויות רבות ומגוונות, וביניהן:

– יאוש מכך שלעולם לא יקבלו את מבוקשם והזדהות מלאה עם תפקיד המקופח

– תחושת עליונות של ה"קדוש המעונה"

– חוסר אמון שמישהו בכלל ובן-הזוג בפרט יוכל לתת לו את מבוקשו. לכן כאשר בן הזוג מצליח לתת – ישנה הכחשה של המעשה.

– הצורך "להעניש" את בן-הזוג על ידי שימור טענה "צודקת", "קלף מנצח" ועוד ועוד ועוד…

במילים אחרות, פעמים רבות אנחנו הופכים את הבקשה שלנו לבן-זוגנו לכמעט בלתי אפשרית לביצוע!

השאלות הבאות עשויות להתחיל לידד אותנו עם התופעה הזו, ובעזרת המודעות לעזור לנו להתחיל להשתחרר ממנה.

רשום בקשה שלך מבן זוגך (אשר איננו ממלא). 

למשל, אני מעוניין שהוא יהיה יותר קשוב. אני מעוניין שהוא יביע יותר חיבה. אני מעוניין שהוא ידאג יותר לעבודות הבית וכו'

רשום את הצורה בה אתה מקשה על בן זוגך למלא בקשה זו. 

למשל, כאשר הוא קשוב איני מעריך זאת. אני לא מאפשר לו להביע אלי חיבה ע"י כך שאני מתרחק ממנו וכו'

רשום מה אתה מרוויח בכך שאתה לא מאפשר לו למלא את בקשתך.

הגע לתובנה!

כאשר ארצה שבן זוגי                  עלי (לעשות)                                                                              

ולהתגבר על הצורך שלי ל                                                                            .

נסו לומר לעצמכם את המשפט הזה בכל פעם שאתם מעוניינים שבן זוגכם יענה לבקשה שלכן ובדקו כיצד הוא משפיע…

בהצלחה!!

מושון

אחד הרעיונות המרכזיים בשיטת אימאגו הוא שקונפליקטים זוגיים מהווים הזדמנות לריפוי, צמיחה ושגשוג הדדי. קונפליקטים אלו טומנים בחובם מקומות שעדיין לא תוירו והזדמנויות שטרם מומשו.  השאלון הבא משמש נקודת גישה טובה לקונפליקטים ולתחילת הצמיחה וההצמחה ההדדית.

כל אחד מבני הזוג מוזמן למלא את השאלון בנפרד. שיחה על התובנות בעקבותיו עשויה להיות מהנה ומלמדת.

• תאר בשניים-שלושה משפטים, התנהגות של בן זוגך שאתה לא אוהב.
• תאר את הסיבה שההתנהגות הזאת כל-כך מרגיזה אותך.
• כאשר אתה מתרגז – מה אתה מספר לעצמך על כוונתו של בן זוגך בהתנהגותו הזאת?
• תאר את נקודת המבט של בן-זוגך על התנהגותו. איך הוא היה מתאר אותה? (אם אינך יודע – שאל אותו בסקרנות!)
• כתוב שלוש "נסיבות מקלות" שבגינן אתה יכול לקבל את ההתנהגות. (למשל – הוא היה מאוד עייף וכו')
• כיצד אתה מגיב כאשר בן זוגך מתנהג כך?
• כיצד הייתה רוצה להגיב כאשר בן זוגך מתנהג כך?
• מה מקשה עליך להתנהג כפי שאתה רוצה?
• מה יכול לעזור לך להתנהג כפי שאתה רוצה?
• איזו צמיחה אישית תהיה כאשר תצליח להתנהג כך? (מה תרוויח מזה באופן אישי – אלו יכולות, כוחות, כשרונות חבויים יתגלו?)
• מה למדת מהשאלות הללו?

בהצלחה!

מושון

לפניכם 30 אמירות הקשורות לרמת האינטימיות בתוך הקשר הזוגי. סמנו אותן בנכון/לא נכון. ותנו לעצמיכם ציון על רמת הקירבה שלכם.
השאלות מספקות הזדמנות להתבוננות במערכת היחסים, להוקיר את מה שיש ולסמן נתיבים להתקדמות נוספת.
השאלות מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לשני המינים.

 המחשבה על בן זוגי גורמת לי גם אושר

 אכפת לי מאוד מרגשותיו של בן-זוגי

 אני מרגיש מאוד מחובר לבן-זוגי

 אני רוצה לבלות יותר זמן יחד עם בן-זוגי

 המחשבה על היחסים שלנו מרגשת אותי

 חשוב לי לדעת להענות לצרכים הרגשיים של בן-זוגי

 אני יודע כיצד בן-זוגי מעוניין שאביע את אהבתי אליו

 אני ממשיך לחזר אחרי בן-זוגי

 אני מראה מחוות קטנות של אהבה לעיתים קרובות

 יש בי כבוד וסבלנות לאינטימיות ולמיניות

 אני מרגיש בנוח לגבי רמת החשק המיני שלי

 אני מרגיש בנוח לגבי רמת החשק המיני של בן-זוגי

 אני משתף את בן זוגי בדברים החשובים לי מבחינה אינטימית

 יש לי דימוי גוף חיובי

 אני יוזם סיטואציות קרובות בהם אוכל להרגיש קרוב לבן-זוגי

 אני פתוח לחלוטין להקשיב לעולמו של בן-זוגי

 אני מקבל את שונותו של בן-זוגי

 אני מודע ומכבד את הצרכים האינטימיים של בן-זוגי

 אני משקיע זמן ואנרגיה במערכת היחסים שלנו

 לעיתים קרובות אני מביט באופן ממושך בעיני בן-זוגי

 בן-זוגי יתאר אותי כבן-זוג מרגש

 באופן כללי, אני יודע מה מעסיק את בן-זוגי

 אני חש אסיר תודה לבן זוגי על כל הטוב שנתן לי

 חשוב לי שבן-זוגי יהיה מסופק

 אני צופה לנו תהליך של התקרבות והעמקת הזוגיות יחד

 אני קשוב לרגשותיו של בן-זוגי

 אני יודע מה בהתנהגות שלי מתסכל את בן-זוגי

 אני יודע כיצד להצחיק את בן זוגי

 אני פתוח ללמוד מבן-זוגי על התחומים בהם אני חסר

 אני מרעיף מחמאות על בן זוגי

בהצלחה!!!

מושון

מכאן