הפשר שבקשר

האם בחיי "הזוג המושלם" כמעט ואין חיכוכים, המערכת פועלת בהרמוניה כך שניתן להתרווח בסיפוק על הספה ולהינות ממתנת הקשר?

מסופקני…

קשה לי לדמיין כיצד שני אנשים שגדלו במשפחות שונות, בעלי מחשבות, רגשות, תפיסות עולם, אמונות, העדפות וחוויות שונות ועוד, יכולים לחיות בשקט ובשלוה ללא חיכוכים, מריבות, סכסוכים ותסכולים.

אמנם במודל נישואים פטריארכלי בו ישנה חלוקת תפקידים מוגדרת, עשויים להיות פחות חילוקי דעות, אך מודל זה נמצא רלוונטי פחות ופחות לזוגות החיים בחברה המודרנית. מודל מסורתי של נישואים קובע תחומים ברורים לגבר ולאשה, כמו "שרת הפנים" ו"שר החוץ" ועשוי לצמצם את המאבקים, אך נראה שכוחו הולך ומתפוגג, וכי זוגות ממגזרים רבים מחפשים אופן חיים שיוויוני וגמיש יותר.

כאמור, קרנם של הקונפלקטים הזוגיים עולה כתופעת לוואי של התפתחות קשר שיוויוני בין אנשים בכלל ובזוגיות בפרט. פלא יהיה אם בקשר המעודד גמישות ולא קיבעון, חברות ולא סמכות, לא יצוצו קונפליקטים בנושאים שונים ומשונים. חיי הנישואים כיום מובילים את מרבית בני הזוג להתנסות בקונפליקטים ומאבקי כוח רבים ועצמתיים.

זוגות עשויים לריב על כל דבר שבעולם. מביצי כינים ועד קרני ראמים… החל מטמפרטורת המיזוג וכלה במקום המגורים. זוגות עשויים להתנסות במריבות עקובות מדם על אופן השימוש במשחת השיניים, על כיוון נייר הטואלט ועל מקום אכסון התפוחים במקרר. קל וחומר בן בנו של קל וחומר על אופי חינוך הילדים, על היחס למשפחות המוצא ועל תדירות ואופי יחסי האישות…
הקונפליקט הזוגי מורכב מתוכן ומאנרגיה. תוכן הקונפליקט הוא – על מה רבים? אנרגיית הקונפליקט היא – איך רבים? כלומר, עד כמה בני הזוג מוצאים את עצמם מביעים רגשות קשים ולא נעימים, שאינם מאפשרים להם לשוחח על הנושא המדובר בצורה מכבדת ובונה. לעתים נושא קונפליקט זניח מעורר אנרגיות קונפליקט עצומות, ולעתים דווקא נושא חשוב מאוד, מיושב בצורה מכבדת. אך ללא ספק שילוב בין נושא משמעותי ואנרגיה שלילית גבוהה יוצר אתגר זוגי חשוב.

בני זוג רבים עשויים להיות המומים מהעצמה העזה של אנרגיית הקונפליקט המשתחררת במאבק כוח בקשר הזוגי. תחושות עמוקות של כעס, עלבון, יאוש, תוקפנות ודכדוך עשויים לצוץ ללא התראה מעל פני השטח… משפטים כמו "אני לא מכיר/ה את עצמי בקשר הזה" או "אני לא יודע/ת מה נכנס בו/ה כשאנחנו משוחחים על"… עשויים להישמע יותר ויותר. חלק מבני הזוג מתארים כי הם יודעים להסתדר עם אנשים אחרים סביב הנושאים הקונפליקטואלים הללו, ודווקא האינטראקציה עם בני-הזוג גורמת להם לאבד את עשתונותיהם.

מכיון שהקונפליקטים הזוגיים מהווים חלק מהזוגיות המודרנית, ומכיון שרבים מאיתנו דוגלים בזוגיות ובמודרנה, ראוי שניתן את דעתנו כיצד להתייחס אליהם ומה לעשות בעקבותיהם.
ראשית, ברצוני להפריך באופן חד משמעי את התפיסה הרואה בקונפליקטים בעיה. הקונפליקטים הנם צפויים וטבעיים לכל מי שמוכן להתחייב לקשר זוגי ארוך טווח.
הקונפליקטים מהווים תזכורת תמידית כי בקשר קיימים שני אנשים שונים, חיים ונושמים, הלומדים את אומנות הביחד. יתרה מזו, ניתן לרתום את הקונפליקטים ובמיוחד את האנרגיה שלהם, להתפתחות אישית וזוגית בדיוק כפי שניתן לרתום אנרגיית מפל סואן לייצור חשמל.

השאלה המרכזית היא – איך עושים זאת ??? כיצד רותמים את הקונפליקטים לשגשוג אישי וזוגי?

אנסה לתמצת את התשובה:

מפסיקים לפחד מהקונפליקט
ההבנה וההפנמה כי קונפליקטים טבעיים וצפויים בקשר הזוגי, עשויה לעזור להפסיק לפחד מפניהם. הפחד מקונפליקט אינו מגן מפניו אלא מחמיר את המצב: נוסף על הקונפליקט עצמו, מתהווה חרדה על עצם התהוות קונפליקט בקשר. החרדה העוטפת את הקונפליקט מקשה על האפשרות לפרק אותו מנשקו…

מתיידדים עם הקונפליקט
מכיון שהקונפלקטים עשויים לבקר זוגות פעמים תכופות, כדאי להתיידד אתם ולקיים בהם מצוות הכנסת אורחים. אחרי הרגעת הפחד מהקונפליקט אפשר להתחיל להבין ואולי אפילו להרגיש כי בפיו של הקונפליקט בשורת צמיחה לזוג.

משננים כללי התנהגות בזמן קונפליקט
הזמן לשיחת נפש עמוקה אינה כאשר בן זוגך יוצא מדעתו. מאידך, איני ממליץ גם על הטקטיקה העמוקה של היסחפות למעגל כשפים בלתי נשלט של מריבה עסיסית. בזמנים כאלו יש להיזכר כי קונפליקט מעצים רגשות שליליים וראיית מציאות דיכוטומית ולא לקחת את דברי בן הזוג כפשוטם. חשוב להיזכר שוב ושוב כי הקונפליקט אינו מבטא את עצם הקשר אלא רק מצב מסוים בו.

מקשיבים לבשורה המבצבצת מתחת לקונפליקט
רק כשוך חמת זעם ובהירגע הרוחות מגיע הזמן לשיחה קרובה מלב אל לב. שיחה המנסה לכבד את עולמו של בן הזוג ולהתחיל לגעת בשורש הכאב. ממקום כזה עשויה לצמוח אמפתיה עמוקה, הבנה חדשה ושינוי הדדי. ההבנה, האמפתיה והשינוי יפחיתו את עצמתם של הרגשות השליליים ויפנו מקום לחוויות חיוביות חדשות.
לבסוף, הקונפליקט יתמוסס ויעלם כלא היה. יש להניח כי עד מהרה במקומו יצוץ אחד חדש. אותו כמובן יש לקבל שוב ללא חשש, בברכה, בשמחה, ובמאור פנים.

מושון לוינגר

יובל שוב לא מצליח להרדם. מחשבות מטרידות מעסיקות את מוחו העייף:

 
"אתמול לא נרדמתי, ומחר אני חייב להיות בעבודה במיטבי…"
"מחר יום משמעותי ושוב אהיה עייף"…
"אני חייב להרדם! חייב…חייב…חייב…"
"לעולם לא אצליח להרדם בזמן… אני אבוד…"

 
המחשבות המעיקות מלחיצות את יובל ומרחיקות אותו מההרדמות הנכספת…
ככל שהוא מתרכז בהן יותר, כך הוא נלחץ, מתרגז, נהיה מתוח וממורמר, והשינה המתוקה הרחק הרחק חומקת…
יובל ידידנו סובל מ"חרדת ביצוע". הוא חרד מכך שלא יצליח ב"משימת ההירדמות" ויגרום לעצמו נזק. יובל נואש ואינו יודע מה לעשות. במקום להרגע, הוא נלחץ ומחמיר את המצב.

 
חרדת ביצוע הינה גם אחת הבעיות השכיחות אצל גברים ונשים בתפקוד המיני.
מיניות אמורה להיות אחת החוויות המהנות והמענגות ביותר. חרדת הביצוע מקשה על היכולת להתרכז, להרגע, להנות ולהתענג במיניות בריאה וטובה.
מין אינו רק פעולה טכנית אלא כולל בתוכו שלל חוויות ורגשות. לכן כאשר המוח טרוד, לחוץ וחרד -בלתי אפשרי להתרכז במין. כתוצאה מכך הגוף יגיב בהתאם: בבעיות בתפקוד המיני.

חרדת ביצוע נובעת מגורמים שונים. ביניהם:
– פחד לא לספק את בן-הזוג במיטה
– פחד לא להגיע לאורגזמה
– פחד מחוסר תפקוד מיני
– דימוי גוף שלילי
– קשיים ביחסים
– הפרעות חרדה נוספות
– ועוד ועוד ועוד

 
מכיון שאחת התופעות של לחץ וחרדה היא כיווץ כלי-דם. פחות דם מגיע לפין ויותר קשה להגיע לזקפה. גם אצל נשים החרדה תשפיע מלבד על התחושה הנפשית גם על הביטויים הגופניים של עוררות מינית.
כך נוצר "מעגל רשע" שמתחזק ומתגבר את עצמו: החרדה פוגעת בתפקוד המיני והתפקוד המיני הלקוי מעלה את רמת החרדה וחוזר חלילה… עד כדי הריסת כל חלקה טובה במיניות…

כדי להצביע על "נתיב מילוט" ממעגל הרשע יש צורך באימוץ תפיסה התומכת בתנאים להווצרות רוגע ועוררות מינית. לשם כך, אתייחס להלן לאופי הפעולה המינית:

 
ככלל ניתן לחלק את הפעולות לשני סוגים: רצוניות ולא רצוניות. הפעולות הרצוניות הן אלו המופעלות על-ידי הרצון. ביניהן: הליכה, דיבור, אכילה ועוד ועוד. הפעולות הלא רצוניות הן אלו המתרחשות באופן לא מודע, כך שאין שליטה ישירה עליהן וביניהן קצב הלב, עיכול, קוטר כלי דם ועוד.
גם תהליך ההרדמות איתו מתמודד יובל ידידנו הינו תהליך לא רצוני. כלומר לא ניתן לבחור באופן רצוני מודע להרדם – לו כך היה, יובל כבר היה עמוק בשנתו. לעומת זאת ניתן ורצוי לאפשר לנפש ולגוף את התנאים להרדמות. תנאים אלו כוללים הרגעה של הגוף והנפש ע"י יצירת סביבת שינה נעימה והתרכזות במחשבות נעימות. כתוצאה טבעית מכך – השינה מאליה בוא תבוא.
יובל המבולבל טועה בכך שמנסה להשפיע באופן מודע על תהליך טבעי לא מודע. לא רק שמערבב מין בשאינו מינו, אלא גם במקום לאפשר את התנאים האופטימאליים לשינה, יובל עסוק בחרדה המייצרת את התנאים ההפוכים להרדמות ולכן נשאר ער ועצבני.

 
גם בפעילות המינית החרדה משפיעה בצורה דומה. הזיקפה הינה תהליך לא רצוני. לא ניתן לבחור לייצר זיקפה או כל תופעה מינית אחרת. זוהי התערבות שמפריעה לתהליך הלא-רצוני להתרחש מאליו. יתרה מזו, במקום להפנות את מיקוד תשומת הלב לתנאים המאפשרים פעילות מינית מהנה: ל"כאן ועכשיו", ליופי הגופני והרגשי, לקשר הנעים וההדדי – ההתמקדות בעתיד ובכישלון הפעילות המינית, מייצרת נבואה המגשימה את עצמה!

 
אחד הפתרונות המצוינים לחרדת הביצוע הוא שימת לב לעונג שנמצא כאן ועכשיו מתחת לאף… יש לכוון את תשומת הלב להווה במקום לעתיד, לנעים ולמרגיע במקום למטריד ולמלחיץ. דוקא התעסקות בכל מה שאינו זיקפה – עשוי להחזיר את הזיקפה…
התמקדות בהנאה ולא בביצוע היא תרופת פלא לחרדת ביצוע. ההתמקדות בהנאה מרגיעה, משחררת ומאפשרת לתהליכים הספונטניים לחול מאליהם.

 
התבוננו סביב. נשמו מלוא ראותיכם אויר. בשום פנים ואופן אל תזהו את עצמכם עם הזיקפה או האורגזמה. אל תתנו לעצמכם ציונים! זה לא מבחן!
שתפו את בן-הזוג בתחושותיכם. השיתוף מפחית חרדה ומאפשר להתרכז בקשר.

 
סיכומו של דבר: הרגעו, הקשיבו, הריחו, חושו, הרגישו, חוו את הפלא שבקשר המיני! והשאר יעשה מאליו.

 
אם את או אתה סובלים מחרדת ביצוע – זו הזדמנות מצוינת להתקדם, להתבונן במיניות מזווית חדשה ומאירת פנים. זה הזמן לשחרר את החרדה ולהתמלא בכל העונג שנמצא כאן ועכשיו מתחת לאף. כתוצאה מכך לא רק שהזיקפה תחזור, האורגזמה תגיע, אלא כלל המיניות תנסוק לגבהים חדשים…

 
אם למרות הנסיונות הללו חרדת הביצוע עקשנית ולא מרפה, זהו בדיוק הזמן המושלם לפנות לטיפול מיני.

שלכם,

מושון

מחקרים אודות החומרים הביוכימיים של האהבה, מאפשרים להתחיל להבין את ההיבט החומרי המורכב של חווית ההתאהבות והאהבה. המחקרים מצביעים על הגורמים הגופניים של הדחף למין ושל תחושת ההתאהבות הרומנטית החזקה שלאחר מכן הולכת ודועכת ואז מוחלפת בתחושת אהבה ארוכת טווח קרובה ואינטימית.

נראה כי ישנם שלושה ערוצים מרכזיים המשחקים תפקיד במערכה הגדולה של מיניות, התאהבות ואהבה:

הערוץ הראשון הוא פרימיטיבי מאוד והינו הדחף לעונג מיני. מונע בעיקר ע"י טסטוסטרון אצל וגברים וכנראה גם אצל נשים, ואסטרוגן אצל נשים בלבד. הטסטוסטרון יוצר דחף פרימיטיבי לחיפוש שותף מיני לחיים ולמימוש התשוקה המינית.

הערוץ השני מיוחס להתאהבות הרומנטית. חוקרים בדקו ע"י דימות (fMRI) מוחות של זוגות בשלב ההתאהבות הרומנטית, כאשר הנחקרים ביקשו להתבונן בתמונה של אהובם/אהובתם. התגלה שבאהבה רומנטית גזע המוח משחרר אל מערכת העצבים מולקולה קטנה בשם PEA (פנילאתילאמין)  שאליה חוברים המוליכים העצביים דופאמין ונוראדרנלין. דופמין הינו נוירוטרנסמיטור שדוחף לחפש את הנחוץ כדי לשרוד, כדוגמת אוכל, מים ומין. הדופאמין גורם גם לתחושת  התרוממות רוח – תחושת "hi" ושיכרון חושים. כאשר מושא התשוקה נמצא נוצרת תחושת תגמול משמעותית הדוחפת לחפש עוד ועוד ממנו. כך באהבה הרומנטית חשים ריגוש רומנטי אדיר. הדופאמין גורם לתחושת אופוריה, לדחף וגם להתמכרות… רמות גבוהות של דופאמין משולבות עם נוראדרנלין גורמות למיקוד תשומת הלב, לזיכרון לטווח קצר, היפראקטיביות, חוסר שינה ועוד. במילים אחרות – זוגות בשלב הזה עסוקים בעיקר ביחסים המרוממים ביניהם ולא בדברים אחרים…

הערוץ השלישי הינו האהבה ארוכת הטווח (לעומת ההתאהבות). באהבה זו מרגישים תחושת היקשרות (attachment) נעימה לבן-הזוג. אהבה זו היא כמו דבק המחזק כל-הזמן את הקשר הזוגי. כאן מדובר על קשר זוגי יציב קבוע ולא על תחושות לתקופות קצרות. המחקר המדעי מראה כי שלב זה חל בהדרגתיות, ומתאפשר בעיקר ע"י שני הורמונים: אוקסיטוצין ווזופרסין שמציפים את המוח ביחסים אינטימיים. במהלך שיא ביחסי מין מופרש אוקסיטוצין וגורם לקשר אהבה חזק בין בני הזוג.  האוקסיטוצין הוא הורמון הגורם גם להקשרות בין אם לתינוק ומופרש בזמן ההנקה. הפרשת אוקסיטוצין ווזופרסין מורידה בהדרגה את רמת הדופאמין והנוראפינפרין במוח, וכך מורידה את הביטויים של ה"hi" של האהבה הרומנטית. הורמון האוקסיטוצין הוא "שיכר האהבה", הוא זה שנמצא בבסיס כל קשר רגשי משמעותי ויוצר את תחושת ההתקשרות והחיבור. גם לאנדורפינים שהם משככי כאבים טבעיים ומשפרי מצב רוח, תפקיד משמעותי ביחסים ארוכי טווח. בדומה לאוקסיטוצין ווזופרסין הם מופרשים במהלך יחסי מין וגורמים לתחושת רווחה, ביטחון וקישור.

ומי יודע, אולי בעתיד הקרוב כהוכחה לאהבתנו הכנה לבן הזוג, נתבקש לגשת אליו עם תוצאות בדיקות מעבדה??!!

מושון

שלום, אני בת 20 ממש מהשבוע, ויש לי חבר כבר שנה וקצת.
אני הכי מאושרת איתו בעולם, הוא באמת הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי.
למרות זאת, לצערי מכיתה ז´ אני פעילה מינית, הייתי לפחות עם 18 בנים שונים (לא רק פעם אחת) ורובם במהלך חצי שנה בסוף י"ב..
במהלך השנה שאני איתו יצא לי לחוות חוויות דומות עם 3 בנים שונים. (מבחינה מינית) וקשה לי ממש. אני לא יודעת איך לעצור את זה מראש. אני כל פעם נכנסת לסיטואציה הזאת מחדש ואני אוכלת את עצמי מבפנים, אני כאילו מסבירה לעצמי בראש שהגוף שלי גם ככה משומש אז זה לא משנה כלום.. איך אפשר לשנות את המחשבה הזאת ולהחליט שאף אחד לא נוגע בי חוץ מהחבר שלי?
סיפרתי לו על אחד מהם, ועל השניים האחרים לא, אני לא רוצה שהוא יעזוב אותי למרות שאני יודעת שזה חשוב להגיד את האמת, אני כאילו צריכה לחטוף את הכאפה כדי לחזור לדבר הכי מושלם שיש לי בעולם, ואני שונאת את עצמי על זה..
אני בטוח לא אספר לו כי אני לא אוכל לחיות עם זה שהוא ישנא אותי, אני פשוט צריכה לעבור תהליך עם עצמי ואני לא יודעת איך..

תשובה:

שלום לך בת 20 יקרה,
הגוף שלך ממש לא משומש – הוא מתחדש בכל יום!!
אבל הנפש שלך סובלת… היא התרגלה לפעילות מינית שאינה מותאמת.
קשה לי להתייחס לדברייך באופן מדויק מכיון שצריך להבין מה סיבת ההתנהגות המינית הלא מותאמת לגיל ולמצב שלך.
את רק בת 20 וכל החיים לפנייך.
ממליץ לך בחום לפנות לטיפול כדי לברר מה מקור הבעיה וכדי לעזור לך להגיע למקום בו הגוף והנפש מאוחדים, ולהתאים את הפעילות המינית לרצונותייך האמיתיים.
את יכולה גם לכתוב למייל האישי שלי.

בהצלחה רבה!
מושון

למרות העיסוק הרב בנושא הרווקות ועידוד רווקים להיות סבלניים, להתפשר על דרישות ולהתחתן, לא לשפוט מהר מדי ולהכיל שונויות, חשוב מאוד לשים לב גם לצידו השני של המטבע.

רבים מידי מתחתנים ללא שימת לב לתמרורי אזהרה שניצבו בקשר עוד לפני הנישואים, ובכך מקבעים מצב לא נעים או אפילו מסוכן, אותו היה ניתן למנוע מבעוד מועד.

התעלמות כזאת מתמרורי האזהרה יכולה לנבוע מסיבות שונות ובהן:

לחץ החברה להתחתן,

הרצון לא להיות בודד ולהיות נאהב,

פחד מכך שלא ימצא בן זוג נוסף,

מיזעור הבעיה מול תכונות אחרות,

תחושת אהבה ותשוקה שמסמאת את העיניים,

ועוד ועוד ועוד…

יהיו הסיבות אשר יהיו, התעלמות מתמרורי אזהרה אלו עשויה להיות הרת אסון.

קיבצתי כאן מספר אותות אזהרה שאין להפחית בחשיבותם. הניסוחים הינם בלשון זכר אך מתאימים לשני המינים.

חוסר הדדיות:

ביחסים טובים שני בני הזוג משקיעים זמן ואנרגיה. יחסים בהם בן זוגך מצפה ממך לעשות את "כל העבודה": לתכנן את הדייטים, להפתיע ולארגן הכל – הינם יחסים לא הדדיים ולכן לא בריאים.

חוסר מעורבות רגשית בקשר:

כאשר בן זוג אחד מעורב רגשית בקשר, והבן זוג השני דוחה אותו ללא הרף, וטוען שוב ושוב שאינו יודע או לא מרגיש דבר לגבי היחסים – לא נראה כי הקשר עומד להתפתח ולצמוח.

חוסר יכולת לכבד את רגשות ומחשבות בן הזוג:

הבסיס של זוגיות טובה הינה כבוד לאחר ויכולת להכיר ולהוקיר שונות במערכת היחסים. זוגיות ללא בסיס עשויה להיות רעועה ולא נעימה.

חשד שבן זוגך מסתיר ממך דברים משמעותיים ליחסים:

מומלץ להפסיק את מערכת היחסים או לברר במה מדובר או מה מהות ההסתרה כאשר בן זוגך מתנהג בחשאיות מוגזמת יחסית לשלב בו היחסים נמצאים, או אם נוצר חשד כי הוא מסתיר דבר משמעותי במכוון.

תחושת בדידות במערכת היחסים:

"לא טוב היות האדם לבדו – אעשה לו עזר כנגדו"!  המטרה הראשונית של זוגיות הינה הוצאת האדם מבדידותו. מערכת יחסים המקבעת את הבדידות מחמיצה את מטרת הקשר.

בן זוגך מתנהג אליך בעליונות, בצורה היררכית, "מלמעלה למטה":

למרות שבן זוג חזק עשוי להיראות לפעמים גברי ומושך, התנהגות שאינה מכבדת עשויה להתפתח לאלימות של ממש בקשר.

בן זוג הצוחק יותר מידי על חשבונך:

למרות שחוש הומור הוא כוח נפלא בקשר ובכלל, כאשר הוא מנוצל לרעה, הוא עשוי להפוך לכוח הרסני ומשחית.

אתה מרגיש "כבוי" בקשר:

אם במקום להרגיש חיוני וחי, אתה מרגיש כבוי ומרוקן בקשר, חפש בן זוג אחר. בן זוג דכאוני, ללא  שאיפות, שמשרה עליך מרה שחורה, עשוי לגרום לך להצטער על כך שהחלטת לחיות איתו.

הזכרת יחסי מין בשלב מוקדם מידי בקשר ובאופן שאינו מותאם:

אם בן זוגך (בעיקר גבר) מראה לך סימנים כי הוא מעוניין יותר ביחסי גוף מאשר ביחסי נפש – עשי לעצמך ולו טובה, ותני לו למצוא את מבוקשו במקום שמתאים ליחסים מסוג כזה…

בן הזוג קשור רגשית לאחרים ולא מסוגל להפסיק לדבר על בני זוג פוטנציאליים אחרים:

קשר טוב אמור להיות יחודי ומונוגמי. הזכרת שותפים רגשיים נוספים לקשר, לא מנבאת טוב על המשכו. הוא הדין לפלירטוט בלתי נפסק עם אחרים במהלך הקשר. על בן הזוג להפרד  מאחרים על מנת להקשר אליך.

בן הזוג מתנהג אליך באופן תוקפני ומביע ביטויי אלימות:

אם לעיתים אתה מרגיש פחד כלפי בן זוגך, מכך שהוא עלול להתפרץ עליך או לתקוף אותך – אל תתפתה להאמין כי זהו רק ענין שטחי שיעבור מעצמו. אין להמשיך את הקשר ללא טיפול ראוי.

איומים, קללות, אלימות פיזית רגשית או נפשית (כלפיך או כלפי אחרים) ראויים הם שיסמנו את סוף הקשר.

בן הזוג מתנהג  בצורה קנאית שלא נותנת לך מרחב נשימה:

יחסים טובים אמורים להפריח את בני הזוג. אם במקום זאת, נוצרת תחושת מחנק – מצבכם אינו טוב. בכך כלולים התנהגויות אובססיביות שונות כמו חקירות קבועות על האקס שלך, על מה אתה עושה בכל רגע נתון, ועצות בלתי פוסקות ולא נעימות על איך לשפר את המראה שלך או את החיים שלך.

 בן הזוג אינו מכבד את הפרטיות שלך:

אם בן הזוג מספר למשפחתו או לאחרים דברים אישיים עליך ועל אודות הקשר שלכם – נראה שמדובר בחוסר יכולת לשמור על גבולות. לא כדאי להכנס לסבך שכזה.

בן הזוג מראה חוסר יציבות רגשית:

אם מצב רוחו נתון לשינויים לא צפויים, ואתה מרגיש בסביבתו חוסר יציבות, חוסר איזון, וחוסר ביטחון – חפש מקום נעים יותר.

בן זוג שאינו אמין:

אם בן זוגך משנה את תיאור המציאות בכל פעם שמתחשק לו, אינו כנה ונתפס משקר שוב ושוב – עדיף לחכות למישהו אחר…

בן זוג שמתקרב נפשית וגופנית מהר מידי:

בן זוג שאינו רגיש לקצב ההתקרבות המתאים לך, מתקרב מהר מידי וכופה את הקצב שלו עליך, עשוי למרר את חייך לאחר הנישואים.

משפטים שאינם מותאמים בשלב מוקדם מידי בקשר כמו "אני לא יכול לחיות בלעדיך"… "אף פעם לא הרגשתי כך עם מישהו אחר"… "אתה האדם היחיד שאיתו אהיה מסוגל להפתח" – עשויים להראות על התקרבות מהירה מידי. שים לב לא להתבלבל עם סימני "אהבה ממבט ראשון" שעשויים להיראות דומים.

התמכרות או מחלת נפש:

התמכרות פעילה לסמים, אלכוהול, מין או מחלת נפש שאינה מטופלת ומאוזנת זקוקה לבדיקה דקדקנית.

כבד את האינטואיציה שלך!

אם אחרי הכל יש בך עדיין קול שאומר "זה לא זה". אל תמשיך ללא התייחסות המניחה את הדעת.

פגשתי זוגות רבים מידי שהתחתנו והצטערו כי לא שמו לב לסימני האזהרה לפני הנישואים.

לדעתי עדיף להשאר מצפה לקשר מאשר להפוך למתחרט עליו!!!

למרות שלא נעים לי לכתוב (ואני מניח שגם לא לקרוא) דברים אלו, אני מרגיש כי חובה עלי לכותבם.

חשוב לי לציין כי ישנם תמרורי אזהרה קטנים, נורות אזהרה גדולות ואף מוקשים שעומדים להתפוצץ… יש להבדיל ביניהם. לא כל מה שכתבתי לעיל משמעותו פירוק הקשר באופן מיידי, אבל בהחלט מצביע על הצורך בהתייחסות הולמת ולא ב"עיגול פינות" והתעלמות.

שנזכה כולנו לקשרים טובים בריאים ומיטיבים!

שלכם,

מושון