פרשת כי תצא – טקטיקות למלחמה
מתוך הפרשה:
כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.
וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ.
וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה.
וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.
על הנושא המורכב הזה אומר רש"י:
"לקחת לך לאשה –
לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע
שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור
סופו להיות שונאה שנאמר אחריו כי תהיינן לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה לכך נסמכו פרשיות הללו:"
מדוע התורה מתירה דבר כל-כך ברברי הנוגד את עדינות הנפש אליה התורה מנסה לחנך?
אומר רש"י: "שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור"
כלומר התורה בוחרת לא לאסור מעשה זה, כיון שבו היצר הרע כל-כך חזק, שאם היה נאסר, האנשים היו עוברים על האיסור.
ומה האלטרנטיבה?
לספר לנו מה יצא מזה שאדם ישא אשה כזאת – סופו לשנוא אותה, ולהוליד ממנה בן סורר ומורה.
דברים אלו מהדהדים אצלי בנושא ההתמודדות עם יצר הרע:
יש דברים בהם אפשר לומר ליצר הרע – לך מכאן!! הדבר הזה אסור!! תסתלק מכאן!! וזה מצליח.
הענין שלפעמים זה לא עובד, לפעמים הוא כל-כך חזק, שאפילו אם אומרים לו שזה אסור, הוא צוחק על זה, וגורם לך לעבור על האיסור…
הוא שח – אל תיתן לאף אחד להחליט במקומך!! תעשה מה שבא לך!!
איך אפשר להחזיר את השליטה אלינו במצבים כאלה? במצבים שאם אומרים לו שזה אסור, הוא מצפצף עלינו??
ממשיך רש"י: "אבל אם נשאה"…
כלומר, במצבים כאלה לא צריך להכריח את עצמנו לא לעשות את המעשה, זה רק יגרום לנו לרצות לעשות אותו יותר.
צריך להחזיר אלינו את אפשרות הבחירה.
וזה נעשה ע"י שאנו אומרים לעצמנו – מותר לך לעשות את המעשה הזה, אבל…
האפשרות לעשות את המעשה הלא רצוי, מרגיעה מהלחץ, ומאפשרת לנו לבחור, וה"אבל" מאפשר לנו להסתכל נכוחה ולראות מה יקרה אם נבחר בבחירה הפחות מוצלחת. במקרים אלו יש לצורת התייחסות כזאת סיכוי לתוצאות.
דוגמא מחיי:
אני נמצא כעת בדיאטה. יש זמנים שאני אומר לעצמי "אסור לך לאכול גלידה!!! תתרחק ממנה!!!" וזה עובד וזה מצוין.
אבל יש רגעים שאני יוצא מדעתי מזה שאסור לי לאכול אותה. יצר הרע שלי אומר לי "אל תיתן לאף אחד להכתיב לך מה לעשות, קדימה! להסתער עליה!!!תתפרע…" אני יודע שאם אמשיך לאסור את זה על עצמי ברגעים כאלה – מיד אשבור את הדיאטה.
לכן אני מנסה לומר לעצמי – מותר לך לאכול מה שאתה רוצה, הבחירה היא שלך. אם תבחר לאכול אותה סופך להיות שמן ועיף.
התשכיל לבחור???
ולפעמים זה עובד…
🙂
מושון היקר
אולייש עוד אופציה להתגבר על הגלידה,
לחשוב מה היה קורה לו המצב היה הפוך
אני הייתלי גלידה תמימה ופשוטה
ומשהו עומד לאכול אותי ולגמור אותי לנצח
האם הייתי נהנה מהברבריות הזו?….
אין ספק שמחשבה כזו מכניסה עדינות
אמפטיה וסימפטיה לגלידה והיא תוכל להמשיך לשכון בטח בפריזר הנעים
ליד שניצלי הטבעול עימם היא כבר התחברה…
וגם הקלוריות שבגוף יסלחו יימחלו על הקלוריות הנוספות שלא באו,
ושלא הגבירו את צפיפותן הרבה.