מה שבין שנינו…

שיטת אימאגו מיוחדת בגישתה בהסתכלות על המרחב שבין שני בני-הזוג.

אם כבר ביצעתם את התרגיל שהדגמתי כאן, תוכלו לחוש איזו עוצמה יכולה להיות במרחב שבינכם.

את המרחב הזה אפשר לתאר ברגשות כמו: "מרחב שמח, עצוב, מרגש, משעמם, אוהב, פוחד" וכו'

אפשר לתת לו כינויים אחרים ומטאפורות, כמו "רחוק, קרוב, ים, נהר, פרח, זורם, גועש" וכו'

אחד הרעיונות היפים בעיני בגישת האימאגו, הוא שאנו לא מסתכלים רק על כל אחד מאיתנו אלא גם על המרחב שביננו.

המרחב הזה זקוק לשימור, לתחזוקה, לטיפוח ולאוורור. ניתן לטפח את המרחב, אך אפשר גם לזהם אותו.

לכל פעולה שאנו עושים, ישנה השפעה על המרחב שביננו.

אחת השאלות החשובות שכדאי לשאול את עצמנו – "מה הפעולה שאנו הולכים לעשות הולכת לגרום למרחב הזה"? או "מה עשיתי היום כדי לטפח את המרחב שבין שנינו"? או "האם הפעולה האחרונה שעשיתי טיפחה את המרחב או זיהמה אותו? ומה אני יכול לעשות כדי לתקן את זה?"

ההבנה שלשני בני הזוג ישנה אפשרות להשפיע על המרחב שביניהם, יכולה לרכז את נקודת המבט באחריות האישית של כל אחד על פעולתו למען המרחב. ההבנה שמה שאנו עושים הוא למען המרחב שביננו, יכולה להוציא אותנו מחשבונות קטנוניים כמו – "עשיתי מספיק בשבילה/בשבילו כבר", או "הפעם זה תורו/ה לעשות למעני". תובנה חשובה היא  שהעשייה היא למען המרחב, ושהמרחב הזה קשור לשנינו, ואותו צריך לטפח בדיוק כמו את האדמה, שאם לא מטפחים אותה היא מצמיחה קוץ ודרדר.

התרגלו לשים לב למרחב שבינכם בזמנים ובסיטואציות מסוימות ביום:

כיצד תוכלו לתאר את המרחב בזמנים האלו?

מה תוכלו להוסיף בזמנים שהמרחב נראה "רחוק", "קר", מפחיד", "מעצבן", "משעמם", "תקוע" וכו' כדי להצמיח במרחב משהו חדש?

בדקו את מצב המרחב שבינכם לפני שאתם נוקטים בפעולה מסוימת ושאלו את עצמכם "האם הפעולה שאני עומד לעשות מתאימה למרחב שביננו?"

"איש ואשה זכו שכינה בינהם"

בהצלחה לכולנו,

מושון