חרדת טבעת – אפרת

שלום רב.
אני בחורה בת 28. מגיל 20 אני יוצאת לדייטים (המון המון דייטים) ובמהלך שמונת השנים לא פיתחתי קשר משמעותי עם אף אחד מהבחורים. ברוב המקרים הרגשתי שאני לא רוצה להמשיך הלאה עם הבחור ופעמים רבות אני הייתי זו שמסיימת את הקשר מסיבות כאלו או אחרות..תמיד "ניחמתי" את עצמי שלא נורא, אני לא רוצה את הבחור הנ"ל, בטוח יש מישהו אחר שיתאים לי יותר, ותמיד הרגשתי הקלה גדולה בסיום הקשר, לצד "האכזבה" ששוב זה לא הצליח. (ההקלה הייתה גדולה יותר מהאכזבה). לפני ארבעה חודשים חברה הכירה לי בחור מקסים..אין לי מילה שלילית אחת לומר עליו, ואין לי סיבות לפסול אותו. מהבחינה הדתית חשבתי שיהיו "בעיות" עקב פערים, אך ב"ה הסברתי לבחור את דרכי ושאיפותיי, דיברנו פתוח, בכנות ובכבוד על הנושאים כדי שלא יהיו "הפתעות" בהמשך…וברוך השם "יישרנו קו" בנושא זה מתוך רצון משותף. אנו יוצאים יחד כארבעה חודשים וזהו הקשר הראשון והרציני שלי!! לשנינו ברור שאנו רוצים להמשיך ולהתקדם יחד, ועקב כך שעברו רק 4 חודשים, לא מדברים על חתונה כרגע. (מתאים לתפיסה של שנינו..וחושבים שארבעה חודשים זה עדיין מעט זמן, ולמרות שזה הקשר הכי ארוך שלי עד כה, אני מסכימה עם הבחור בעניין) בגלל "העבר" שבו חוויתי קשרים רבים, ותמיד חיפשתי את הבחור הבא- "זה שאולי עלול להתאים לי יותר", אני יודעת שזה לא שייך למקרה הזה. אני לא רוצה לסיים את הקשר (והדבר כך גם מצד בן-זוגי. הוא נהנה מאוד מהקשר, אוהב אותי ומרגיש ביטחון בקשר ורוגע) ויכולה לומר כי לא ארצה "לחפש את הגבר הבא", כיוון שהבחור הנוכחי מקסים, אני אוהבת אותו וכל הנאמר לעיל. אולם, לפעמים עולות בי "חרדות", שאינני יכולה להסביר מאיפה הן מגיעות ומה הבסיס שלהן..והן כוללות שלות האם באמת אני רוצה אותו? האם אני באמת אוהבת אותו? והדבר גורם לי לחוסר רוגע כמובן…ולכן אני מעלה בפניכם את הדברים. התייעצתי עם חברה שאמרה לי שאולי שמונה שנים בהם אני רגילה לסיים קשרים, משהו פנימי בי/בתת מודע מעורר אצלי תהיות ושאלות, כדי שאולי אצטרך שוב לסיים את הקשר…אציין כי אין בי פחד מאיבוד החופש והמרחב האישי שלי בעקבות הקשר.
בד בבד עם השאלות וה"הטרדות" האלו- אני עדיין רוצה בקשר, עדיין שמחה ומצפה לפגישות עם הבחור. אני מפחדת שיש פה סתירה כלשהי שאני לא מצליחה להבין וגם מפחדת שבסוף אסיים את הקשר, למרות ששוב אחזור על זה- אני לא רוצה לסיים את הקשר!! רק המחשבה על זה "מחלישה" אותי ו"מכניסה" לי אגרוף בבטן. לפעמים אני תוהה לעצמי איך אדע בוודאות שאני מעוניינת בקשר הזה ואיך אני יכולה להיות בטוחה בו ללא הספקות האלו?! מה עושים? שנה טובה ובשורות טובות!
שאלת המשך..
האם זה שרשמתי במייל הקודם, כי אני יודעת שאני לא רוצה קשר אחר מלבד הקשר עם הבחור הנוכחי, והבלבול הגדול וכל השאלות- האם זה יכול ללמד כי אני בתוכי רוצה/לא רוצה את הקשר?! האם יכול להיות שבגלל ש"הצהרתי" כוונה כ"כ גדולה (שלא לרצות בקשר אחר)- מלחיצה ומשבשת את הקשר הזה ורגשותיי כלפיי? ז"א, אני מתעסקת במחשבות המטרידות שכביכול לא אמורות להיות אם אני אומרת שאני רוצה רק אותו, ויכול להיות שזה קורה כי עליי ללכת לאט יותר, ולהנות מהקשר כרגע? האם עליי להסתפק כרגע בזה שכייף לי ונעים עם הבחור, ואין לי סיבות לסיים את הקשר?

תשובה:

שלום אפרת. ההשערה שלי היא שאת סובלת מ"חרדת טבעת". חרדת טבעת הינה חרדה שעולה במצבים של העמקת הקשר והתקרבות לקראת הטבעת.

הסיבות לחרדת טבעת יכולות להיות שונות ומשונות וביניהן: חוסר רצון לוותר על החופש שברווקות, ויתור על חלום על בן-זוג אידאלי, דפוסים מסוימים שהתקבעו, פחד ממחויבות ועוד ועוד ועוד

ההבדל המהותי בין תמרור אזהרה לחרדה הוא שתמרור אזהרה מצביע על נקודה משמעותית בקשר שיש לשים אליה לב ולא להתעלם ממנה לפני הנישואים. לעומתו, חרדה מגיעה ללא נקודה משמעותית שצריך לשים אליה לב או עם טענה מגוחכת.

הקשר שלך נשמע כל-כך טוב והחרדה שלך נשמעת לי נטולת טענה רצינית – כך שלפי המייל די ברור לי שזאת חרדה ולא תמרור אזהרה.

אם היית יכולה לתת סיבות הגיוניות לחרדה הזו היה אפשר להתייחס לתוכן שלה, אבל החרדה שלך מאוד פרימיטיבית (ולכן גם מאוד חזקה) ומגיעה כמעט ללא מילים או הסברים.

לכן לדעתי עליך לדעת כי דווקא בגלל שאת חווה חרדה – זהו סימן שהקשר הזה מוצלח!! מכיון שבקשרים לא מוצלחים החרדה לא מתעוררת מכיון שאינך מרגישה מאוימת – מכיון שאותו בחור אינו רלוונטי. לכן במובן מסוים עלייך לשמוח בכך שיש לך חרדה מכיון שזהו סימן שהקשר הזה רציני והולך למקום הנכון!!

עלייך לזכור כי הרצון "להמשיך ולהתקדם יחד" בא מתוך-תוכך, ואילו החרדה באה מבחוץ ומנסה להפריע לרצונך להתבטא.

נסי להפריד את הקולות הללו, ולשמוע לרצון האמיתי שלך ולא לחרדות שמנסות למנוע ממך להגשים את עצמך.

עתה אינך צריכה להחליט האם להתחתן או להפרד, אלא האם להעמיק את הקשר או להפרד. נסי לשים את החרדה בצד ולהתרכז בהעמקת הקשר.

נסי לדחות את ההתרכזות בחרדה למועד אחר, נקטי תאריך מסוים (אל תדאגי – היא לא תברח… ואם כן – לא הפסדת…) והתרכזי בך האמיתית ובקשר הנפלא שלכם.

אם החרדה שלך חוצפנית במיוחד ומגיעה למימדים שמוציאים אותך מדעתך – מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיעזור להעמיד אותה במקומה, ולהחזיר אותך למקומך האמיתי…

בהצלחה רבה,

אשמח לשמוע בשורות טובות

שלך

מושון

Posted in: רווקות