יחסי מין בהריון אחרי הפלות – לירן
שלום, אנחנו ב"ה בשבוע 23. מדובר בהריון שלישי לאחר 2 הפלות (תוך שנה וחצי של נישואים), ההפלה השניה כללה השראת לידה וגרידה (די טראומטית).
בשליש הראשון של ההריון הנוכחי סבלתי מאוד מבחילות, הקאות ועייפות. כמובן שזה השפיע גם על החשק המיני והיינו ביחד פעמים בודדות.
לצערי אני מרגישה שהחשק המיני שלי לא חוזר, למרות שהבחילות והעייפות עברו ב"ה לחלוטין.
אני לא יודעת אם זה קשור לשינויים הורמונליים טבעיים בהריון/ חששות ודאגות מהפלה נוספת, או סיבה אחרת..המצב קשה מאוד פיזית לבעלי, ולי קשה עם זה שאני מאכזבת אותו. במהלך ההריון היינו פעמים בודדות ביחד וגם אז לפעמים יש לי כאבים או חוסר נוחות בגוף. בעלי מאוד משתדל "לסבול בשקט" אבל בימים האחרונים הוא אומר שכבר ממש קשה לו עם זה וזה משפיע על מצב הרוח של שנינו במשך כל היום.
רציתי לדעת האם זה תקין שבמשך כל כך הרה זמן אין חשק מיני? האם יש לכם עצה עבורנו מה לעשות.? אני רוצה להיות איתו, אבל הגוף שלי פשוט לא מגיב לכלום..
תודה רבה!
תשובה:
שלום לך,
ראשית אאחל לך לידה בעיתה ובזמנה בבריאות ובשמחה!
ולגבי שאלתך החשובה,
ראשית, חשוב לבדוק אצל רופא נשים שהכל בסדר ושיחסי מין מומלצים או לפחות לא אסורים בזמן הקרוב.
בהנחה שהכל בסדר מבחינה רפואית, אנסה להתייחס לכמה נקודות:
גם אם מבחינה רפואית הכל תקין, מאוד הגיוני ומובן שאת חוששת מיחסים. טבעי שהחשש יכול להתבטא בנפש וגם בגוף: השינויים ההורמונאליים של ההריון בנוסף לשתי החוויות הלא נעימות שעברת עשויות להשפיע באופן כמעט ישיר על החשק המיני. הרצון "לא להתעסק" עם אותו מקום שעבר טראומה, ולהשקיע את כל האנרגיה בהריון ובעובר, והחשש מפגיעה בתהליך ההריון טבעי, ברור ומובן וכמעט מתבקש מאליו. ההנחה שאת "מאכזבת אותו" שקולה בעיני להנחה שהוא מאכזב אותך ולא יכול להשקיע את כל האנרגיה בלעודד ולחזק אותך.
אם לא הייתי ברור עד כאן אכתוב זאת שוב – את נורמאלית והירידה בחשק המיני, וחוסר הנוחות שלך מובן, הגיוני וברור! אני פוטר אותך מלהרגיש אי אלו רגשות אשם לגביו!!!
מאידך, בעלך נמצא בהתמודדות לא קלה (שלא את הסיבה שלה) שבה הוא נדרש לשמור על איפוק – סוג של חזרה לימי הרווקות בזמן הנישואים… זוגות רבים מתמודדים התמודדות זוגית עם אתגר איפוק כזה מסיבות שאת מתארת, או מסיבות אחרות בהן האשה אסורה לבעל.
גם כאן ברור ומובן שההתמודדות עשויה להשפיע על מצב-הרוח. זו התמודדות שזוגות עברו, עוברים וכנראה עוד יעברו…
בזמנים כאלו חשובה מאוד השיחה בינכם. לשיתוף בקושי, בפחדים ובתסכול – אין שני. היכולת להקשיב ולכבד את השוני בינכם עשוי לבנות בינכם רמה חדשה של קירבה נפשית ואינטימיות שבסוף תרד בע"ה עד לתחושה הגופנית ולחשק המיני…
ובאופן פרקטי לנושא יחסי המין:
ראשית ,כפי שכתבתי, יש לך את הלגיטימציה המלאה לומר – "לא עכשיו!". את התמודדת עם הפלות ובעלך מתמודד עם איפוק. כל אחד עם ההתמודדות שלו…
למרות זאת תמיד מומלץ לבוא אחד לקראת השני. כך שאם זה מתאפשר כל אחד מכם יכול לוותר קצת. ואז ניתן לקיים יחסים בצורות כאלו שחוסר הנוחות הגופנית תהיה מינימאלית (מבחינת ההלכה רק פליטת הזרע צריכה להיות בתוך הנרתיק ושאר היחסים יכולים להיות מחוצה לו).
נשמע לי שבמקרה שאתם מרגישים צורך, טיפול מיני ממוקד (ואולי גם טיפול בטראומה) יכול לעזור לך לשחרר את הכאב ולהפתח לחוויה מתקנת, ולעודד שיח נעים אינטימי וכנה ביניכם.
בהצלחה רבה מאוד!!!
מושון.
Posted in: זוגיות