החצנת בעיות

בעיני אחד הרעיונות המרגשים בגישת הטיפול הנרטיבי הוא רעיון החצנת הבעיות.

זהו רעיון המתייחס לבעיות שלנו כאל חיצוניות לנו.

לא עוד "אדם דיכאוני", "ילד אלים", "בן זוג שתקן", "ילד היפראקטיבי", "טיפוס שטלתן", "בחור עצלן" וכו'

אלא "אדם שהדיכאון משפיע עליו", "ילד שאלימות משפיעה עליו", "בן זוג עם בעיה של שתקנות" וכך הלאה…

כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, השפה שלנו אינה מתארת את המציאות אלא יוצרת אותה, ולכן זהו לא שינוי סמנטי גרידא – זוהי מציאות אחרת.

תארו לעצמכם איזו בשורה היא לאדם המוגדר "דיכאוני" לגלות כי הוא לא כזה, או לילד המוגדר כ"אלים" לגלות כי הוא בעצם בעל עדינות וחן.

ההוכחה שהאדם אינו דיכאוני, או שהילד אינו אלים וכו' נמצאת בעצם העובדה הפשוטה שלא טוב לאנשים אלו עם הבעיה הזו.

אם אדם היה דכאוני באמת, זה לא היה מפריע לו להיות כזה, והוא לא היה בא לטיפול.

תיחום הבעיה מחוץ לקליינט, מאפשרת לו מרווח נשימה – "אני אדם!!! אני עומד בפני עצמי!!! הזהות שלי אינה בעיותי!!!"

הפנמת עמדה זו מפיחה בדרך-כלל במטופלים כח חיים חדש ותקווה.

בצורה כזו ניתן לדבר ביתר פתיחות על הבעיות, כיון שזהו לא דיבור המבייש את המטופל, אלא דיבור המספר על הבעיות שמנסות להשפיע עליו.

חשבו על ההבדל בין לתאר את "כמה אני אלים" לעומת "איך האלימות משפיעה על ההתנהגות שלי"?, או לתאר את "כמה אני מדוכא" לעומת "איך הדכאון רוצה שאתנהג"?

יתרה מזו, כאשר הבעיות מוחצנות, העצמת הבעיה מעצימה את הכוח המתמודד איתה – קרי כוחו של המטופל, לעומת כאשר הבעיות מופנמות – העצמת הבעיה מעצימה את ה"חולי"  שבתוך זהות האדם ואת ההבנה על העבודה הקשה ועל התהליך הארוך האמור לעבור כדי "להבריא".

מנסיוני הפרטי, אני חווה כל פעם התרגשות מחודשת, לראות עד כמה מרגש, מרענן ומפיח תקווה לקליינטים (ובמיוחד כאלו שסובלים מבעיות גדולות) לגלות שהם לא מזוהים עם הבעיות שלהם.

גישה זו קוראת תיגר על הרבה גישות טיפול מערביות קלאסיות אחרות, המנסות למצוא את שורשי הבעיות שלנו בעברנו – במיוחד בילדותנו או בטראומות שחווינו. מציאת השורשים של בעיותנו באופן כזה, עשויה להפנים בנו עוד יותר את הבעיה, ולטעת בנו תחושה והבנה עד כמה אנחנו "דפוקים" ומה החיים חוללו לנו.  זאת לעומת הגישה הנרטיבית שתארתי, שבמקום לבדוק מהיכן הבעיות האלו נובעות, תחקור איך הבעיות האלו משפיעות עלינו, תיצור הפרדה ביננו לבין הבעיות שלנו, ומכאן פתח של תקוה לשינוי ולהתחדשות.

מושון