שאלה על פערים בחשק המיני

שאלה:

שלום רב,

החלטתי החלטה ואני מעוניין לשאול אתכם אם היא החלטה נבונה?אנחנו נשואים ב"ה שני ילדים .הזוגיות טובה ויש קירבה (כך היא גם אמרה) אבל אני מרגיש פער עצום בחשק המיני. החשק המיני שלה ממש ירד , אנחנו עושים זאת בממוצע פעם בשבוע בזמנים מסוימים.
הבעיה שהיא עושה זאת לרצות אותי ,מבחינתה היא בתקופה שלא מעוניינת בכלל. הבעיה היא: שזה לא שווה כך מבחינתי .אני יודע שכתוב על היצר הרע מרעיבו שבע,החלטתי לא ליזום מבחינתי סקס עד שהיא תיזום.
אני מאמין 1.מרעיבו שבע .2. ה´ יעזור לי לא ליפול.
ואני בזמני הפנוי ילמד תורה וכך הרוויח שהחשק שלי יירד ולא אטריח את אשתי עד שיבוא ממנה,כי לא מתאים לי ליזום כל החיים ועדיף כך.
האם אני מפספס משהו?

 תודה רבה רבה

תשובה:

שלום לך ותודה על ההזדמנות לענות על שאלה חשובה שמעסיקה זוגות רבים! לידיעתך, הסיבה השכיחה ביותר הגורמת לזוגות להגיע לטיפול מיני היא הבדל שכזה בחשק המיני בין בני הזוג. כך שהתמודדות כשלכם מצויה ביותר.

 כבר רבות נכתב ונראה שגם עוד יכתב על החשק המיני של האישה. לעומת החשק המיני של הגבר אצלו נדרש (ברוב המקרים) "ללחוץ על כפתור אחד" כדי להפעיל את המערכ

ת, אצל האשה הדבר הרבה יותר מסובך וקשור להכללה של גורמים רבים.

 מבחינה טיפולית יש הבדל עצום בין אשה שלא ביטאה מעולם חשק מיני לבין תקופה של ירידה בחשק המיניכפי שאתה מתאר.

ממש מובן, לגיטימי ונורמאלי לחלוטין שבתקופות מסוימות בהן יש עיסוק יתר בתחומים אחרים (למשל תחילת הריון, הנקה, תקופות לחץ בעבודה או בלימודים, עייפות גדולה, מתח זוגי גדול וכו') ישנה ירידה בחשק המיני.

 לרוב לגברים יותר קל לשכוח מהסביבה ולהתרכז במיניות לעומת האשה שמחשבות קטנות על כך ש"הילד יכול להתעורר" או ש"הגוף שלי לא נראה מספיק יפה" או

"איך בעלי פגע בי הבוקר" יכולות לגרש את החשק לחלוטין. כמובן שחוסר קירבה רגשית בזוגיות מתבטאת פעמים רבות בחוסר קירבה גופנית – וכאן המקום לפתור עניינים רגשיים שיתנו את אותותיהם גם בגופניות.

 כדאי שתדע שלרוב נשים שונות מגברים גם בתחושת שביעות הרצון שלהן מיחסי האישות! בעוד שלגברים חשוב לעבור את התהליך כולו והפגת המתח הגופני הינו הגורם הראשון בשביעות הרצון, נשים (לרוב) נהנות אפילו יותר מהקירבה הרגשית הנוצרת ומכך שנעים לבן זוגן מהן!!!

 לכן, לדעתי, הציפיה הראשונית שבת זוגך תרצה ותחשוק בדיוק כמוך היא שגויה!

 כמובן שאסור בתכלית האיסור לעשות מעשה בניגוד לרצונה של האשה, אבל זה בסדר להתחיל לקיים יחסים עם הבדלים בחשק ועם מוטיבציות שונות לקיום היחסים ולקבל את זה שישנן תקופות בהן החשק המיני של האשה יורד.

 מומלץ לדבר בפתיחות על הנושא לפרגן לאשתך על מה שהיא מוכנה לעשות בשבילך ולהקשיב באופן מלא לדבריה, ומצד שני להסביר לה ברגישות שלמרות זאת אתה לא מעוניין להרגיש שאתה מקיים יחסים עם "עוף קפוא"… ושאתה משתוקק לביטוי אהבה ושותפות ממנה.

לדעתי לא כדאי לעזוב את הנושא אלא לנצל את ההזדמנות ולדבר בפתיחות על נושא שעשוי לעשות אתכם קרובים יותר בקשר.

יתרה מזו, אם תדחיק את הנושא ולא תיזום ולא תדבר עליו, אתה עשוי לגלות שאשתך מסוגלת להיות שותפה לכך במשך זמן רב מאוד מאוד. לרוב היכולת של נשים לצום "צום מיני" ללא ספק משאירה את הגברים הרחק מאחור…

 חשוב לי לציין שנושא התדירות של יחסי האישות אינו מוחלט. יש זוג שמבחינתו פעם בשבוע נחשב המון וזוג אחר שבשבילו פעמיים ביום זה מעט. החשוב הוא שביעות הרצון  המשותפת של בני הזוג ולא תדירות היחסים.

 נושא הפערים בחשק המיני הוא כל-כך שכיח עד שהומצאו תרגילים מובנים להחזרת התשוקה לקשר. אפשר לבוא לטיפול קצר טווח ולקבל מהמטפל שיעורי בית שעשויים לעזור פלאות להחזרת התשוקה לקשר. אני ממליץ בחום!

 לסיום, חשוב לי לציין שאינני רב, אבל אני מבין את המשפט "מרעיבו שבע" קצת אחרת. לדעתי אחת הכוונות היא שכמו שבנושא האכילה, צריך להגיע למצב של אכילה מתוך רעב ולא אכילה על השובע, ואז מרגישים תחושת שובע נפלאה וגם שביעות רצון, וזאת לעומת אכילה על השובע שמגיעה  מתוך עודף תאוה ולא מתוך צורך הזנת הגוף, כך גם ביחסי האישות ישנה רמה מסוימת שמעבר אליה מדובר בהתעסקות עודפת במיניות ופיספוס רבדים אחרים של החיים. אבל כמו שאסור להתנזר מאכילה הבונה את הגוף החומרי, כך אסור בזוגיות להתנזר מיחסי אישות הבונים גם את הרובד הגופני אך גם את הצדדים הנפשיים, רוחניים ונשמתיים של הקשר!

 בהצלחה רבה!!!

 מושון לוינגר.