נלכדת ברשת???

הרשת לוכדת ללא אבחנה גברים ונשים, רווקים ונשואים, צעירים ומבוגרים, עניים ועשירים, דתיים וחילונים. עיסוק חד פעמי בצד האפל של הרשת המביא להפגת מתח ופורקן זמני, עשוי להתפתח להתמכרות קשה לפורנוגרפיה בפרט ולמין בכלל.
הצפיה בפורנוגרפיה פועלת במובנים רבים כמו סם: היא גורמת לשינויים מבניים וכימיים במוח.
למוח מערכת משוב משוכללת שתפקידה לגרום לתחושת עונג. התגמול החיובי על פעולה רצויה מתבטא בצורה ביוכימית ע"י הפרשת המוליך העצבי הנקרא דופמין. דופמין משרה, בין שאר תפקידיו, תחושת הנאה ועונג. כאשר מופיע גרוי מסוים, מופעלים תאי העצב שמפרישים דופמין. ההפרשה מגדילה את הסבירות לחזרה על ההתנהגות שהובילה לתחושת העונג והתגמול ומקשה על ההתנזרות ממנה. דופמין מופרש באופן ישיר באכילה וביחסי אישות. אותו תהליך מתבצע בצפיה בפורנוגרפיה. המוח נשטף בגלי כימיקאלים ויוצר בקלות בסיס נפשי להתמכרות. אותו מעגל חוזר על עצמו ומתחזק מפעם לפעם. לאחר שהמוח מוצא דרך פשוטה להפרשת דופמין, הוא מעבה את אותו נתיב עצבי ע"י חזרה על ההתנהגות.
לעומת מוח של אדם בריא שבו יש מנגנון שאומר "מספיק!", במוחו של מכור המסר הוא "עוד!". בפעם הבאה שאותו אדם יחוש שיעמום, חרדה או מתח, המוח יפנה להרגל שנוצר בקלות ובמהירות גדולה יותר. ככל שנוצרים יותר מעגלים עצביים חדשים – המוח יתנגד לשינוי שמשמעותו הורדת שטף הכימיקאלים הללו, קרי, הפסקת ההתנהגות ההתמכרותית. לכן, ככל שצופים יותר, משתחרר יותר דופמין וכך נוצר חיזוק גדול יותר לנוירונים הגורם לדחף חזק יותר לצפיה נוספת וחוזר חלילה. זהו מעגל ההתמכרות – מעגל של משוב שקשה להמלט ממנו.בנוסף לצפיה עצמה, יחסי אישות או אפילו רק מחשבה או דמיון של גרוי מיני, עשויים לעורר מחדש את המעגל.

הפורנוגרפיה של היום מתוכננת כך שתוכל לעקוף כמה שיותר מנגנוני הגנה טבעיים של המוח שלנו. כתוצאה מכך צפיה בה יכולה להמשך שעות רבות ואפילו כל הלילה. נוצרת חוסר בהירות של המוח ואנשים מתארים זאת כחוויה של "ערפל". בראיונות מתברר כי לא בדיוק ברור להם מה הם עושים ולפתע הם "מוצאים את עצמם" צופים עד הבוקר. בשיאה, ההתמכרות מאופיינת בחיפוש שאינו נגמר אחר עונג, ללא מחשבה על תוצאותיה שעשויות להיות חמורות מאוד ולכלול ניתוק מחברים, ממשפחה, מהעולם ומהעצמי. ההתמכרות עשויה להביא לבעיות אישיות, כלכליות ולהסתבכויות חמורות מאוד עם החוק.
התשובה לשאלה האם את/אתה מכור/ה? קשורה פחות למספר שעות הצפיה ויותר לשאלות: האם את/אתה מסוגל/ת להמנע מהצפיה? מהי עוצמת הדחף? והאם נוצר בעקבותיה חוסר שליטה על דחפים ורגשות בכלל?
העיסוק בפורנוגרפיה עשוי להראות מושך במשך זמנים קשים רגשית. בטווח הקצר הוא מסיח את הדעת מדאגות, מחוסר ביטחון, מרגשות כואבים, מדחיה, מתחושות רעות אודות דימוי עצמי בכלל ודימוי גוף בפרט. אבל, בטווח הארוך הוא רק מעצים את התחושות הללו. כך שבעולם האמיתי הולך ונהיה יותר ויותר קשה. נוצרת תחושת יאוש וחוסר ערך. העיסוק בצפיה גוזל שעות על גבי שעות ומפריע בביצוע משימות יומיומיות כמו עבודה, מחויבויות משפחתיות ומערכות יחסים.
הצופה הנשוי עשוי לפגוע בצורה אנושה בזוגיות שלו, והצופה הרווק עשוי לרמוס את יכולתו ליצור מערכת יחסים משמעותית. הצפיה פוגעת באספקטים שונים של מערכות היחסים. למשל, היא מעלה את סף הגירוי החזותי (במיוחד אצל גברים), כך שגברים נשואים עשויים למצוא את בת זוגם פחות ופחות מושכת, ורווקים עשויים שלא לחוש כלל משיכה במהלך הדייטים. בגלל שהצפיה נותנת מקום משמעותי לגירוי החזותי, היא מפחיתה את היכולת להרגיש משיכה בעזרת חושים אחרים. בנוסף לכך, המחשב לעולם לא ידחה את המשתמש בו, הוא יוצר אשליה כי גם במציאות אין צורך לשלוט על העצמי ולהמתין לעת שבה בן הזוג יהיה מוכן. הצפיה יוצרת גישה מעוותת למציאות שבבסיסה תפקיד בת הזוג הוא תמיד להיות מוכנה לספק את כל צרכי הגבר. גישה כזאת מחריבה מערכת יחסים האמורה להיות מבוססת על נתינה והוקרה הדדית. הצפיה יוצרת מערכת ציפיות לא מציאותיות מהאשה ומהגבר. היא הופכת את המציאות למאכזבת מול המוצג בדמיון. החיים האמיתיים לעולם לא יוכלו להתחרות באלו הוירטואליים, כך שהאכזבה מכל מערכת יחסים אנושית מובטחת.
ישנו קושי מובנה בנסיון לקבל עזרה בנושא זה בגלל הבושה שאופפת אותו. למרות זאת אני מזמין אתכם/ן להעז.
הצעד הראשון הוא להודות בכך שאת/ה סובל/ת!
הצעד השני הוא להחליט שזה לא מה שאת/ה רוצה בחיים שלך!
חשוב לדעת שאת/ה לא לבד במלחמה בפורנוגרפיה. רבים נלחמים בה יום יום!
הצטרף/י גם את/ה לחבורת הלוחמים!
פנה/י ליעוץ!
למרות שמדובר בתלות של המוח בכימיקאלים מתגמלים, אין דחף שנמשך לנצח! המוח שלנו הוא גמיש. בדיוק כפי שבחזרה על פעולה ממכרת הקשרים בין הנוירונים מתחזקים, כך בהפסקתה הקשרים נחלשים, בדיוק כפי שקורה בהפעלת שרירים.
ישנה דרך החוצה! הגיע הזמן! קדימה!