הכימיה שביננו… (או אלו חומרים מופרשים בהתאהבות?)

מחקרים אודות החומרים הביוכימיים של האהבה, מאפשרים להתחיל להבין את ההיבט החומרי המורכב של חווית ההתאהבות והאהבה. המחקרים מצביעים על הגורמים הגופניים של הדחף למין ושל תחושת ההתאהבות הרומנטית החזקה שלאחר מכן הולכת ודועכת ואז מוחלפת בתחושת אהבה ארוכת טווח קרובה ואינטימית.

נראה כי ישנם שלושה ערוצים מרכזיים המשחקים תפקיד במערכה הגדולה של מיניות, התאהבות ואהבה:

הערוץ הראשון הוא פרימיטיבי מאוד והינו הדחף לעונג מיני. מונע בעיקר ע"י טסטוסטרון אצל וגברים וכנראה גם אצל נשים, ואסטרוגן אצל נשים בלבד. הטסטוסטרון יוצר דחף פרימיטיבי לחיפוש שותף מיני לחיים ולמימוש התשוקה המינית.

הערוץ השני מיוחס להתאהבות הרומנטית. חוקרים בדקו ע"י דימות (fMRI) מוחות של זוגות בשלב ההתאהבות הרומנטית, כאשר הנחקרים ביקשו להתבונן בתמונה של אהובם/אהובתם. התגלה שבאהבה רומנטית גזע המוח משחרר אל מערכת העצבים מולקולה קטנה בשם PEA (פנילאתילאמין)  שאליה חוברים המוליכים העצביים דופאמין ונוראדרנלין. דופמין הינו נוירוטרנסמיטור שדוחף לחפש את הנחוץ כדי לשרוד, כדוגמת אוכל, מים ומין. הדופאמין גורם גם לתחושת  התרוממות רוח – תחושת "hi" ושיכרון חושים. כאשר מושא התשוקה נמצא נוצרת תחושת תגמול משמעותית הדוחפת לחפש עוד ועוד ממנו. כך באהבה הרומנטית חשים ריגוש רומנטי אדיר. הדופאמין גורם לתחושת אופוריה, לדחף וגם להתמכרות… רמות גבוהות של דופאמין משולבות עם נוראדרנלין גורמות למיקוד תשומת הלב, לזיכרון לטווח קצר, היפראקטיביות, חוסר שינה ועוד. במילים אחרות – זוגות בשלב הזה עסוקים בעיקר ביחסים המרוממים ביניהם ולא בדברים אחרים…

הערוץ השלישי הינו האהבה ארוכת הטווח (לעומת ההתאהבות). באהבה זו מרגישים תחושת היקשרות (attachment) נעימה לבן-הזוג. אהבה זו היא כמו דבק המחזק כל-הזמן את הקשר הזוגי. כאן מדובר על קשר זוגי יציב קבוע ולא על תחושות לתקופות קצרות. המחקר המדעי מראה כי שלב זה חל בהדרגתיות, ומתאפשר בעיקר ע"י שני הורמונים: אוקסיטוצין ווזופרסין שמציפים את המוח ביחסים אינטימיים. במהלך שיא ביחסי מין מופרש אוקסיטוצין וגורם לקשר אהבה חזק בין בני הזוג.  האוקסיטוצין הוא הורמון הגורם גם להקשרות בין אם לתינוק ומופרש בזמן ההנקה. הפרשת אוקסיטוצין ווזופרסין מורידה בהדרגה את רמת הדופאמין והנוראפינפרין במוח, וכך מורידה את הביטויים של ה"hi" של האהבה הרומנטית. הורמון האוקסיטוצין הוא "שיכר האהבה", הוא זה שנמצא בבסיס כל קשר רגשי משמעותי ויוצר את תחושת ההתקשרות והחיבור. גם לאנדורפינים שהם משככי כאבים טבעיים ומשפרי מצב רוח, תפקיד משמעותי ביחסים ארוכי טווח. בדומה לאוקסיטוצין ווזופרסין הם מופרשים במהלך יחסי מין וגורמים לתחושת רווחה, ביטחון וקישור.

ומי יודע, אולי בעתיד הקרוב כהוכחה לאהבתנו הכנה לבן הזוג, נתבקש לגשת אליו עם תוצאות בדיקות מעבדה??!!

מושון