תיאוריית היחסים של הארוויל הנדריקס – חלק ה' – הקונפליקט ומאבק הכוח
ואז הכל נראה מושלם…
אנחנו מסוממים בPEA ויחד עם בן הזוג השמיים הם הגבול.
אבל, אבל, אבל…
אבל כנראה שהטבע לא מעוניין לסמם אותנו לנצח…
מסתבר שאורך זמן הפרשת הסם הוא בין שעתיים לשנתיים.
כלומר, התקופה הרומנטית בה אנו חשים מטורפים לחלוטין על בן-זוגנו, חשים את הלב שלנו דופק בחוזקה כל פעם שאנו חושבים עליו, לא מסוגלים להרדם בלילה מרוב אהבה ואנרגיה וכו' –
התקופה הזאת נגמרת בד"כ תוך שעתיים עד שנתיים.
ואז ואז ואז…
ואז במקום תחושות בלעדיות של אהבה ומושלמות, עשויות לעלות תחושות אחרות –
חוסר הסכמה על עניינים שונים, קונפליקטים ומאבקי כוח צצים להם מתחת לפני השטח ועשויים להתפרץ בקול רעש גדול.
אנו עשויים לתהות "האם זה באמת האדם שהתאהבתי בו?" – כלומר במקום להבין כי המוח שלנו השתנה – אנו מניחים כי בן-זוגנו השתנה.
פתאום במקום לחוות את הכל בצבע ורוד, אנו חווים מעט אפור ואולי מעט שחור ואולי הרבה…
הקונפליקטים ומאבקי הכוח והתסכולים מופיעים על עניינים שונים. הם במיוחד אוהבים להיות קשורים לנושאי ה"פריזר", שהרי כפי שכבר הוזכר, הפריזר של הבן הזוג האחד "מופשר" אצל בן-הזוג השני.
למשל, אותו זוג, שהגבר השכלתן הרציונאלי נישא לאישה רגשנית אמוציונאלית (דוגמא סטראוטיפית משהו…) –
כאשר הם תחת השפעת הסם, ניתן לשמוע משפטים כמו "יש לך לב כל-כך רחב, אני כל-כך אוהב את היכולת שלך להרגיש…"
וכן – "אתה כל-כך חכם, אני כל-כך אוהבת את צורת החשיבה שלך…". כאמור, יחד הם מרגישים יחידה מושלמת, והאנרגיה תזרום גם באפיק הרגשות וגם באפיק המחשבות.
לאחר התפוגגות הפרשת הסם, המשפטים האלו ישמעו בערך כך:
"אתה חסר רגשות, אתה פועל כמו רובוט, איפה הלב שלך?!"
ומנגד – "את כזאת היסטרית, אף אחד לא לימד אותך לחשוב?!"
הפריזרים של בן הזוג האחד, מאיימים על בן-הזוג השני, ולאט לאט אך בנחישות, מתחילים להוציא אותו מדעתו – עד שנדמה כי הנישואים הללו הם המתכון הטוב ביותר לפיצוץ.
חשוב להדגיש כי שלב מאבק הכוח הוא שלב בלתי נמנע במערכת היחסים. כל זוג חווה אותו ברמה כזו או אחרת. אם הגעתם לשלב הזה – דעו כי אתם נורמאליים לחלוטין. זהו שלב בריא שעשוי להוביל אתכם לצמיחה והתחדשות בתוך הקשר.
חלק א' — הילדות
חלק ב' — הפצע
חלק ג' — הפריזר והכמיהה
חלק ד' — ההתאהבות והתקופה הרומנטית
חלק ה' — הקונפליקט ומאבק הכוח
חלק ו' — ההזמנה לריפוי וצמיחה
חג הסוכות ומסע לעבר הלא נודע
חג סוכות מזמין אותנו לצאת מבית האבן שלנו ולדור בסוכה – בדירת עראי.
היציאה מבית איתן ויציב לדירה זמנית, עשויה להיות יציאה שאינה רק טכנית בלבד, אלא מסמלת מעבר נפשי – עזיבה של המוכר, הבטוח, הידוע, היציב והוודאי – לטובת הפתעות חדשות שמחכות בדרך.
חג סוכות מזמין אותנו לעזוב לרגע את הבסיס הקבוע שלנו בחיים, ולצאת להרפתקה מתוך סקרנות, עניין ושמחה.
אחד מהעקרונות החשובים (בעיני) של שיטת אימאגו הוא עזיבה לרגע של כל הידוע והמוכר לנו על בן הזוג, והסתכלות עליו ב"עיניים חדשות".
הסתכלות בעיניים חדשות, והקשבה לדבריו באוזניים חדשות, מתוך סקרנות מלאה לדבריו ולהפתעות שהוא עשוי להפתיע אותנו, יכולה להוביל להתחדשות בתוך הקשר –
בדיוק כמו שעזיכת הבית היציב והמוכר ויציאה לטבע לתקופת מה – עשויה לחולל התחדשות במהלך שיגרת החיים שיבואו אחר כך.
התרגיל הבא לזוגות מתאים לאוירה המיוחדת שחג הסוכות מזמין אותנו להכנס אליה:
- דאגו לסביבה שקטה ורגועה – טלפונים מנותקים, פלאפונים כבויים, תינוקות ישנים וכו'…
- שבו מול בן זוגכם והתבוננו בו.
- קחו 5 דקות (לפחות) להתבונן בבן זוגכם. אל תאמרו דבר. התבוננו בו. בפניו. בעיניו. בפיו. בלחייו. במצחו. מה פניו אומרות? מה אתם חשים? התבוננו בו בסקרנות.
- לאחר מכן אמרו לו בדיוק כך: "מסקרן אותי מאוד לשמוע אותך. ספר לי משהו חשוב לך."
- האזינו לסיפור בן זוגכם בסקרנות מלאה. אל תתערבו בתוכן. עזבו את המוכר והידוע לכם כבר עליו. גם אם יאמר דבר מה שלא נראה לכם – זכרו שאתם בחג סוכות – שמחו בחוסר הוודאות והסתכלו על כך בתור הזדמנות להתחדשות.
- הוסיפו מידי פעם משפטים כמו: "ספר לי עוד על…", או "מעניין אותי מאוד לשמוע על…"
- לאחר שבן זוגכם סיים לדבר – אימרו לו "מה שבמיוחד ריגש/עניין/סיקרן/ נגע בי במה שאמרת הוא"… וספרו מעט על עצמכם
- לאחר מכן חשבו ביחד לאלו מקומות חדשים הדברים שנאמרו מזמינים אתכם ואלו הפתעות מחכות לכם שם…
מוזמנים לשתף בחוויה…
בהצלחה!
חג שמח!
מושון
תיאוריית היחסים של הארוויל הנדריקס – חלק ד' – ההתאהבות והתקופה הרומנטית
ואז… מילדים קטנים אנו הופכים לילדים גדולים, ומילדים גדולים לנערים, ומנערים למבוגרים.
ואז בשלב מסוים אנחנו מתאהבים באהבת חיינו.
ובתקופת ההתאהבות אנו מתנהגים בצורה מיוחדת, שונה, מוזרה ומעוררת תמיהה…
העולם נראה לנו נרבה יותר ורוד…
הרגעים עם בן הזוג גורמים לנו לאושר בל יתואר.
קשה לנו לשאת את הבדידות של להיות נפרד מבן הזוג.
אנו עסוקים במחשבות, כמיהות, פנטזיות, חלומות על הביחד שלנו. אנו חולמים בהקיץ…
ההתנהגות שלנו משתנה: אנו כותבים שירים/שולחים פרחים/מבשלים/חסרי תאבון/עם תאבון עודף/מוסיפים יותר מידי מלח/בוהים באויר וכו'…
אנשים שואלים אותנו: "מה קרה לך??? הכל בסדר??? לקחת משהו???"
לצופה מבחוץ זה נראה ממש כאילו אנו מסוממים…
ואכן כך…
במחקרים התגלה כי בתקופה הזאת מופרש ממוחנו חומר הקרוי PEA והמכונה "סם האהבה" (PhenylEthylAmine)
PEA הינו אמפטמין טבעי, היוצר עירור מוחי וגורם לנו להתנהגויות המשונות שתוארו לעיל…
PEA יחד עם הורמונים נוספים, מתחיל שרשרת של תגובות גופניות שאחראיות כנראה גם על תחושת ההתאהבות.
הסיבה שההתאהבות הראשונה היא בלתי נשכחת, היא שPEA מופרש לראשונה הוא ברמותו הגבוהה ביותר.
ישנם הסברים רבים מדוע אנחנו בוחרים דוקא בן-זוג מסוים ולא אחר. לפי תיאוריית האימאגו, אחד המאפיינים של בן-הזוג הנבחר שלנו הוא שה"פריזר" שלנו נמצא אצלו "מופשר" לחלוטין.
קרי, חלק מהתכונת שהודחקו אצלנו, מתבטאות לחלוטין אצל בן-זוגנו. חלק מהאפיקים החסומים של אנרגיית החיים שלנו, זורמים באופן חופשי אצל בן זוגנו.
למשל, אותו ילד שהוריו חינכו אותו ש"גברים לא בוכים" וכתוצאה מכך חסם את אפיק הרגשות, עשוי להתאהב בבחורה רגשנית עד מאוד.
ולעומתו, אותה בחורה שהוריה חינכו אותה לא לחשוב יותר מידי – עשויה להתאהב בבחור חכם ורציונאלי.
כאמור, יש לכל אחד מאיתנו כמיהה לאותו פריזר. הכמיהה הזאת מקבלת מענה בתקופה הרומנטית.
הבחור החכם והרציונאלי שבתוך תוכו כמה ומשתוקק לאפיק הרגשות – יחד עם אהובתו הרגשנית – עשוי להרגיש שלם.
הבחורה הרגשנית שבתוך תוכה כמהה ומשתוקקת לאפיק המחשבה – יחד עם אהובה החכם – עשויה להרגיש מושלמת.
כלומר, לפי גישת האימאגו, אחד המאפיינים של בני זוג, הוא שהם משלימים אחד את השני באפיקי זרימת האנרגיה – מה שחסום אצל אחד, זורם בחופשיות אצל השני.
יחד הם מהווים יחידה הוליסטית העונה לכמיהות הפנימיות של בני-הזוג. רעיון זה יכול להסביר את תחושת המושלמות של בני הזוג כשהם יחדיו – "כשאנחנו ביחד אנו לא צריכים כלום – יש לנו הכל"…
למרות שבמהלך חייהם בני הזוג פחדו מה"פריזר" שלהם – שהרי משמעותו סכנה, בתקופת ההתאהבות, כאשר ה-PEA מופרש, הוא מנטרל את הפחד מחלק זה של האישיות, ולכן הכמיהה מובלטת והפחד נעלם.
זה יכול להסביר גם תופעות התנהגותיות "מוזרות" בתקופת ההתאהבות – כמו שאדם מאוד שכלתני יכול לכתוב שירים לאהובתו, או שמי שחושש ממגע – יכול להיות מאוד "טאצ'י" בתקופה הרומנטית וכן הלאה.
חלק א' — הילדות
חלק ב' — הפצע
חלק ג' — הפריזר והכמיהה
חלק ד' — ההתאהבות והתקופה הרומנטית
חלק ה' — הקונפליקט ומאבק הכוח
חלק ו' — ההזמנה לריפוי וצמיחה
תיאוריית היחסים של הארוויל הנדריקס – חלק ג' – הפריזר והכמיהה
ואז, הילד מרגיש ששימוש באפיק מסוים של ביטוי האנרגיה מהווה איום בשבילו.
כאשר הילד מרגיש איום קיומי, הוא נאלץ להגיב בצורה שתאפשר לו לשרוד.
למרות שההורים כמובן לא מתכוונים לאיים על קיומו של הילד, הילד פעמים רבות חש שהוריו מתנים את אהבתם אליו בשינוי התנהגותו. כאמור, למרות שההורים בד"כ לא מתכוונים להתנות את אהבתם, הילד חש כך בכל מקרה.
כדי לשרוד אל מול ה"סכנה הקיומית" הילד מתגונן, ופעמים רבות מדחיק חלק מאפיקי ביטוי האנרגיה שלו. הילד "מקפיא" חלק מהאפיקים שלו. כאשר הסכנה קטנה הוא מקפיא אותם בהקפאה רגילה, וכאשר הסכנה גדולה הוא מקפיא אותם ב-deep freeze.
הדימוי של ההקפאה הולם את המתחולל בנפש הילד מכיון שיכולות ביטוי האנרגיה עדיין קיימים, אבל הם לא בשימוש – הם בהקפאה – במבט שטחי אפשר לחשוב שאין אותן כלל.
למשל אותו ילד שבכה, והוריו אמרו לו: "תהיה גבר! תפסיק לבכות! אצנו בבית לא בוכים!" עשוי להקפיא את אפיק זרימת האנרגיה של הבכי (ועשוי להקפיא בכלל את ערוץ הרגשות) מכיון שהוא עשוי לומר לעצמו שהוא לא יהיה אהוב ומקובל אם יבכה או יביע רגשות. אותו ילד עשוי לגדול כמו "גבר" ללא הבעת רגשות "מיותרים"…
אפיק האנרגיה אמנם מוקפא, אך פנימה נוצרת כמיהה גדולה. אנו כמהים לבטא את האנרגיה שלנו בצורה מלאה ולהיות מחוברים לליבת האנרגיה המפעמת בתוכנו.
לכן בתוך תוכו של כל אדם, ישנה כמיהה פנימית ל"פריזר" שלו.
הפריזר הזה גדל יחד איתנו. תוך כדי הילדות אנו אוספים אליו פריטים שונים… ובד"כ כאשר אנו כבר מבוגרים אנו סוחבים איתנו פריזר לתפארת מדינת ישראל…
כך, בתור בוגרים אנו בעלי פריזר שמעורר בנו רגשות מנוגדים – פחד וכמיהה.
על פני השטח הפריטים שבפריזר מפחידים אותנו – כי הם מזכירים לנו את הסכנה הקיומית שגרמה לנו להקפיא אותם.
מתחת לפני השטח ישנה כמיהה עמוקה להפשיר את הפריזר ולשוב ולבטא את האנרגיה שלנו בצורה מלאה בכל האפיקים.
חלק א' — הילדות
חלק ב' — הפצע
חלק ג' — הפריזר והכמיהה
חלק ד' — ההתאהבות והתקופה הרומנטית
חלק ה' — הקונפליקט ומאבק הכוח
חלק ו' — ההזמנה לריפוי וצמיחה
תיאוריית היחסים של הארוויל הנדריקס – חלק א' – הילדות
תיאוריה זו מהווה בסיס רעיוני לטיפול בשיטת אימאגו (שמיותר לציין שאנו ממליצים לכל זוג לחוות…)
אז הכל מתחיל ב…
מזל טוב…
תינוק בא לעולם – שמחה וששון !!
התינוק נולד וחי את חייו הראשונים – בחיות מלאה !!
כלומר, הוא מחובר לחלוטין לליבת האנרגיה הפועמת שבתוכו.
הוא מסוגל לחיות את החיים במלאותם.
לתינוקות וילדים יכולות מופלאות. אנרגיית החיים זורמת דרכם ויוצאת החוצה אל העולם בזרימה חופשית ללא הפרעה.
האנרגיה הזאת זורמת החוצה בארבעה אפיקים שיחד מהווים את המכלול המלא של גילוי אנרגיית החיים.
ארבעת האפיקים הם: מחשבות, חושים,רגשות ופעולות:
מחשבות: אינטואיציה, יצירתיות, דמיון, קוגניציה, אינטליגנציה וכו'
ילדים מלאים חיות באפיק המחשבות. הם שואלים, מתעניינים, וחוקרים.
יש להם המון רעיונות. הם אוהבים להשתעשע עם הדמיון שלהם. מדמיינים בצורה עוצמתית עד כדי כך שלפעמים מתבלבלים בין הדמיון למציאות. דמיונים חי, מלא וצבעוני.
יש להם אינטואיציות מדהימות – נראה לפעמים שהם יודעי לקלוט אנשים ומצבים הרבה יותר מוצלח מאיתנו…
חושים: שמיעה, ראיה, טעם, ריח, מישוש.
ילדים משתמשים בחושיהם בצורה מעוררת פליאה…
הם שומעים קולות שאנו המבוגרים כבר שכחנו מהם – למשל את ציוץ הציפורים,
מסתכלים ובוחנים כל דבר בעניין רב (אפילו מה שנראה לנו המבוגרים כמוכר ושגרתי),
הם מסוקרנים לטעום מאכלים ואפילו חפצים וחומרים שונים…
הם אוהבים להריח גם כאשר לנו – המבוגרים – זה נראה לא מנומס,
אוהבים למשש חומרים שונים גם אם לנו נדמה שזה לא נקי או אסתטי…
רגשות: שמחה, עצב, פחד, כעס וכו'
ילדים הם אומנים בהבעת רגשות. כשילד מרגיש משהו – אין סיכוי שנפספס את זה.
ילדים יודעים להרגיש ולהביע את הרגשות שלהם – עד הסוף !!!
כשילד כועס – אפשר לראות את כל הגוף שלו מביע כעס,
כשילד שמח – השמחה גולשת ועולה על גדותיה.
ילד חווה את הרגשות עד תומם – ובסוף חווית הרגש הוא חופשי להתעסק במשהו אחר…
פעולות: גוף, שרירים, עשיה, מנוחה וכו'
כשילדים רוצים הם יודעים לפעול. הם יכולים להיות נמרצים ו"להכניס" את כל גופם למען הצלחת הפעולה.
ילדים יודעים גם לנוח ולא לעשות כלום… סתם לשבת ולבהות להנאתם.
ילדים אוהבים להסתקרן מגופם ולהשתעשע בו – למשל ללכת בכל מיני צורות משונות, לעמוד על הראש, לזחול, לקפוץ ועוד ועוד ועוד
כל עוד זרימת האנרגיה באפיקים אלו לא נעצרת – הילדים חיים חיים מלאים ואותנטיים.
יש משהו מדהים בהופעת החיים הילדית – משהו שאנו – המבוגרים – כבר קצת שכחנו. משהו שממש כדאי ללמוד מהם.
חלק א' — הילדות
חלק ב' — הפצע
חלק ג' — הפריזר והכמיהה
חלק ד' — ההתאהבות והתקופה הרומנטית
חלק ה' — הקונפליקט ומאבק הכוח
חלק ו' — ההזמנה לריפוי וצמיחה
כינויי חיבה בין בני זוג
כלים
אחד היתרונות של שיטת אימאגו הוא שהיא משאירה אצל בני הזוג את הכלים כיצד לרפא את עצמם.
המטפל בשיטת אימאגו הוא למעשה יותר מנחה, הנוקט בגישה פחות אקטיבית.
הרעיון הוא שבהנחיה מתאימה שמחזקת את ה"איך", ה"מה" יסתדר.
כלומר, כאשר נדע להקשיב מעומק ליבנו לדברי בן-הזוג, וכאשר נדע לפתוח את סגור ליבנו בפני בן הזוג המקשיב לנו, מצב כזה של מפגש יגרום למשהו להשתנות.
אם כן, המטפל לא צריך לתת עצות איך לפתור את בעיות בני-הזוג, או אפילו לאבחן את בעיותיהם. המטפל אמור להשאיר אצל בני הזוג כלים לעבודה עצמית משותפת שתוביל אותם לריפוי וצמיחה.
פעמים רבות לאחר טיפול זוגי קלאסי, בני-הזוג יוצאים בתחושה טובה המחזיקה עד ל…מריבה הבאה – ואז חוזרים שוב למטפל וחוזר חלילה.
לעומת זאת, בשיטת אימאגו נלמד כיצד לקחת את האנרגיה העצומה שמאחורי המריבה ולרתום אותה לצורך התחדשות בקשר.
בדומה לאנרגיה גרעינית היכולה להחריב או לייצר חשמל לבניה, כך אנרגיית הקונפליקט והתסכול יכולה לגרום לנו חלילה להלחם בבן-זוגנו ולהחריב כל חלקה טובה, או, להשתמש בה לצורך התחדשות, ריפוי, הפריה והצמחה הדדית בקשר.
מושון
ריגושים
הנישואים הם לכאורה מתכון בדוק להתרסקות…
פעמים רבות הם מתחילים בשיא של התאהבות, הורמונים, תחושה גופנית חזקה, רגשות עזים, ומגיעים למקומות אחרים…
ההתאהבות הופכת לשיגרה ושעמום
התחושה הגופנית החזקה דועכת עם הזמן, עם העומס, עם ההריון, עם הגיל
ההורמונים נחלשים
ואנו כבר לא מצליחים לחוש את מה שחשנו בראשית הקשר.
כיצד אפשר לשרוד מסע כזה???
התשובה לשאלה זו טמונה בשינוי נקודת המבט!
גישת האימאגו מתאימה לאמירתו העמוקה של מרסל פרוסט: "מסע התגליות האמיתי אינו למצוא נוף חדש אלא להיות בעל עיניים חדשות."
העניין שהשאלה היא האם אנו יודעים להסתכל על המציאות בעיניים חדשות??
בכל יום, בכל שעה, בכל רגע, יש משהו שונה – בעצמנו, בבן זוגנו, ובעולם בכלל –
גישת האימאגו מלמדת אותנו לחוש התחדשות בקשר – לא בגלל שבן זוגנו לומד מיומנויות חדשות לרגש אותנו, אלא מפני שהיא עוזרת לנו להצמיח עיניים חדשות!!
כאשר נדע להצמיח עיניים כאלו, המוצאות בבן זוגנו בפרט, ובעולם בכלל, התחדשויות, נדע להתחבר לאנרגיה האין-סופית שנמצאת בקשר, ולחוש את ההתחדשות האמיתית.
חיינו יהפכו ל"מסע תגליות" שבו אין שיגרה משעממת, אלא תגליות מרהיבות המחכות לנו בכל צעד ושעל.
מושון
אנו חלק מרשת הקיום. בידוד הוא אשליה.
ההנחה השישית בשש הנחות היסוד על הזוגיות שלנו ע"פ הדי שלייפר, טוענת כי למעשה כאשר אנו חשים לבד, מנותקים, קרועים ומבודדים מהעולם – אנו למעשה באשליה.
לפי האימאגו החיים שלנו תמיד נמצאים בתוך קשר:
תינוק נולד לתוך זרועותיה של אימו ומפתח איתה קשר חזק,
לאחר מכן הוא בקשר עם אביו, ובהמשך בקשר עם אחיו, חבריו, מוריו, חברתו, בת זוגו, ילדיו, נכדיו, ניניו וכו'
ולמאמינים שביננו – לפני הלידה ואחרי המוות הוא בקשר עם אלוהים.
ובכן, לא נכון להסתכל על אדם בתור פרט מנותק, הכל קורה בתוך הקשר. לכן שיטת אימאגו לא מאמינה בטיפול פרטני (למעט מקרים יוצאי דופן) וכל חווית הטיפול נחווית ע"י שני בני-הזוג.
אחת הצרות היא שהבעיות גורמות לנו לחוש היא תחושה שאנחנו מנותקים מהקשר ומבודדים.
למעשה הצרה הזו יותר גרועה מהבעיה עצמה, כי היא גורמת לנו לחוש נתק – דבר שהפוך מעצם מהותנו.
בקונפליקט בכלל ובקונפליקט זוגי בפרט אנו עשויים לחוש מאוד מאוד לבד – וזו תחושה קשה מאוד.
באותו זמן אנו נותנים לאשליית הבידוד לתעתע בנו ואנו שוכחים כי אנו תמיד נמצאים בקשר.
הקשר הכי בסיסי בין כל בני האדם היא רשת הקיום. כולנו קיימים וחיים. זוהי רשת דקיקה המחברת בין כולנו.
כל מה שנעשה, נחשוב ונרגיש ישפיע באיזשהו מקום גם על זולתנו בכלל ועל בן זוגנו בפרט דרך הרשת הזו.
לכן במצב של משבר, לפני ההתעסקות עם תוכן המשבר עצמו – כדאי להזכיר לעצמנו כי אנו אף פעם לא לגמרי לבד. כי מהותנו היא בתוך קשר.
גם בקונפליקט זוגי, לפני התעסקות בתוכן הקונפליקט, כדאי להזכיר לעצמנו כי אנחנו שנינו בתוך קשר – למרות שהקונפליקט היה רוצה להשכיח את זה מאיתנו.
מתחת לקונפליקט ישנה משאלה גדולה והשתוקקות לחדש את הקשר ביננו.
אם נדע לתת מקום למשאלה הזו ולקשר הזה, ולחשוף את פרצופה של האשליה כאשליה נדע:
לחוות את התיקון והמרפא שבזוגיות,
לצאת למסע זוגי נפלא ולפגוש בו עולמות רבים ולקבל בו מתנות נפלאות,
להסתכל על כל קונפליקט בשמחה וכהזדמנות לצמיחה וגדילה,
לצמוח בנישואים מבוגרים למבוגרים,
להחזיר לעצמנו את השלמות שלנו,
ולחיות את הקשר ביננו.
בהצלחה לכולנו!!!
מושון
יעוד גבוה של הנישואים שלנו הוא לאפשר לנו לסייע זה לזה להחזיר לעצמנו את השלמות שלנו
ההנחה החמישית בשש הנחות היסוד על הזוגיות שלנו ע"פ הדי שלייפר, טוענת כי יש לנישואים שלנו שלנו יעוד גבוה מזה הנראה במבט שטחי, והוא לאפשר לנו לסייע זה לזה להחזיר לעצמנו את השלמות שלנו.
במהלך חיינו חלקים שלנו "הלכו לאיבוד" או "הוקפאו", מסיבות שונות.
השלמות החיונית הנפלאה איתה נולדנו – שלמות של מלאות אנרגיה של ילד קטן שמסוגל לחוש את העולם, לחשוב מחשבות חופשיות ומגוונות , להשתמש בגוף שלו כרצונו ולחוות רגשות עזים, שלמות זו נפגמה במהלך הדרך בה התבגרנו – נותרנו חסרים… ועם חוסר זה אנו נכנסים לתוך הקשר הזוגי. החוסר הזה יוצר פעמים רבות ציפיות רבות מבן-זוגנו ומוביל אותנו לאכזבות או לקונפליקטים.
הראיון הנפלא הוא, שדווקא בתוך המערכת הזוגית, אנו יכולים לסייע זה לזה להחזיר לעצמנו את אשר אבד. האקלים המיוחד הנוצר בקשר הזוגי, הקונפליקטים ורגעי האושר, מזמינים אותנו למסע אשר הנופים הקסומים שבדרכו טומנים בחובם מתנות גדולות – שדרכן ניתן למצוא את אשר אבד, ולהפשיר את אשר הוקפא, ולהחזיר לעצמנו את השלמות שלנו.
מושון