לא מצליחה להתאבל – גלי
שלום. אימי נפטרה לפני שבוע לאחר מחלות כרוניות רבות ואשפוזים ממושכים אשר הוכנעו עקב תסחיף ריאה שלא התגלה בזמן. זאת נוסף לפטירת אבי לפני שנה וחודשיים מאותן מחלות ורקע זהה. את מותו קיבלנו מאוד קשה ועצוב ובמשך כל השנה סחבנו את האבל. בעודינו מתאוששים מעט אמא נפטרה רק שאיני עצובה מאד איני בוכה וכמעט איני חושבת עליה. העניין קצת מוזר לי ואף מצער אותי שכך. אני בת הזקונים מבין שבעה והייתי מאד מחוברת אליה ומבקרת המון עם ילדיי. אשמח לדעת מהו ההסבר מהו ההסבר לכך שאיני מצליחה להתאבל שכן אני מרגישה כי הדבר גורם לריחוקה מליבי וממחשבותיי. תודה.
תשובה:
גלי יקרה
ראשית, אנו מאוד משתתפים בצערך על מות הורייך.
שאלה טובה את שואלת. איך יכול להיות שאדם כ"כ קרוב אלי, שהייתי מחוברת אליו כ"כ הולך מעולמי ואני איני מגיבה כפי שאני "מצפה" מעצמי להגיב בזמן אבל?
לשאלה זו יכולות להיות מספר תשובות. אתן לך שתיים מהן, האחת כללית, והשניה קשורה למצבך המיוחד:
ראשית, בזמן אובדן ואבל – כל התנהגות נחשבת התנהגות נורמאלית, ובהתאמה, כל התמודדות נחשבת התמודדות לגיטימית. צורת ההתמודדות איננה מעידה כהוא זה על עומק האובדן, על הקשר עם הנפטר או הנפטרת. אין בין אלו ובין דרך ההתמודדות שום קשר. הגוף, המוח, והלב שלנו בוחרים את דרך ההתמודדות מבלי לשאול אותנו מהי הדרך שהכי מתאימה לנו באותו רגע נתון. לכן, העובדה שאינך בוכה כעת – שבוע לאחר פטירתה, לא אומר שאת לא מתאבלת. זה אומר שאת נמצאת במצב בו כעת הבכי הוא לא דרך ההתאבלות שלך.
שנית, את נמצאת בסיומה של שנת אבל שאת מתארת אותה כעמוסה ריגשית, קשה, ועצובה. עדיין לא התאוששתם ממכה אחת והנה באה עליכם מכה שניה. יתכן ואתם במצב אותו מתאר השיר "כבר יבשו עיננו מדמעות".
שבוע לאחר פטירה הוא זמן קצר מאוד להכריע על ריחוק מלב ומחשבות. וגם אם כך בחר בשבילך מוחך להתמודד – אל תנסי בכוח לשנות זאת.
ההתמודדות עם אובדן אימך לא יסתיים השבוע, וגם לא בעוד חודש או שנה….. זה אובדן שילווה אותך בכל צומת מרכזית של חייך, בהתבוננות שלך בחיי ילדיך הגדלים אשר אימך ואביך אינם נמצאים שם. בהחלטות חשובות שתרצי לעשות, בשמחות משפחתיות, בחגים, ועוד ועוד.
אל תהיי קשה עם עצמך כעת. זה הזמן לסלחנות עצמית.
לא סתם במנהגי האבלות היהודים האבל על הורים הוא החמור ביותר ונמשך שנה שלמה…
לצערינו – המוות הוא הקבוע היחיד במשוואה זו – יש לך עוד חיים שלמים להתאבל וההתמודדות עם האובדן תחליף ותשנה צבעים וצורות – והכל נורמאלי. והכל טבעי.
מקווה שזה מתיישב על ליבך.
נעה
Posted in: אישי