יעוץ ראשוני און ליין בנושא הורות
כאן תוכלו להתייעץ איתנו בנושא הורות.
אנו נשתדל לתת תשובה ראשונית קצרה.
ניתן לשלוח שאלה כאן בתגובות, או ישירות למייל mooshon.lr@gmail.com
כאן תוכלו להתייעץ איתנו בנושא הורות.
אנו נשתדל לתת תשובה ראשונית קצרה.
ניתן לשלוח שאלה כאן בתגובות, או ישירות למייל mooshon.lr@gmail.com
שלום רב
אנחנו הורים לנערה בגיל ההתבגרות.
לאחרונה ביתינו מסתגרת בחדרה, בקושי יוצאת, וכשהיא יוצאת היא שרויה במרה שחורה ולא מוכנה לנדב לנו שום מידע. שאלתנו היא, כיצד נוכל לדעת האם זה מצב רוח נורמלי של בנות בגיל ההתבגרות או משהו חמור מזה חלילה? איך ניתן לדעת מתי לערב איש מקצוע? ואם הבת לא מסכימה לראות איש מקצוע- מה ניתן לעשות?
בתודה מראש
אמא מודאגת
שלום אמא,
אכן, גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים במצבי הרוח הכוללים גם דכדוך. למעשה, 8-9% מכלל המתבגרים חווים דיכאון בגיל ההתבגרות.
ההסתגרות של ביתך, המרה השחורה שהיא נמצאת בה וההסתגרות הפנימית יכולים להיות תוצאה של גורמים רבים: אירוע שהתרחש בבית הספר, אירוע שהתרחש בקרב המשפחה, מריבה עם חברה טובה, פרידה מחבר או אהבה נכזבת כמו גם שינויים הורמונליים או חס וחלילה לקיחת חומרים פסיכואקטיביים.
על מנת לדעת אם מדובר באפיזודה הנכללת בטווח הנורמאלי, עליכם לאסוף עוד אינפורמציה: כיצד היא מתנהגת בבית הספר? האם חבריה, מוריה חשים בשינוי כלשהו בתפקוד, במצב הרוח, במוטיבציה ועוד. כיצד היא מתפקדת ב"תנועה" או בחוגים?
ושנית, רחוקים ככל שיהיו ילדים מהוריהם בגיל זה, הם זקוקים למישהו שישמע אותם. הטוב ביותר – אחד ההורים, אך אם זה בלתי ניתן כרגע, מצאו מבוגר אחר: דודה, שכנה, מורה, סבתא – אדם שאיתו היא מרגישה בנוח ותוכל לספר לו את אשר על ליבה. לתחושת הקשר ולידיעה של "אני לא לבד" יש כוח ריפוי אדיר.
לסיכום:
1. איספו עוד אינפורמציה מכל ה"סביבות" הרלוונטיות
2. עשו כל אשר אתם יכולים כהורים לחדש עמה את הקשר. ואם לא אתם, גייסו מבוגר אחר שיעשה זאת.
3. אחרי כל זה, תהיה לכם תמונה ברורה יותר של מצבה.
פעמים רבות ההתגייסות של ההורים למען ילדיהם מביאה לשינויים…
אם לאחר כל איסוף המידע וחידוש הקשר תחשבו כי היא זקוקה לאיש מקצוע והיא תסרב, כיתבו לי.
דאגתך ודאגת בעלך לילדתכם ראויה להערכה ומעידה על התגייסותכם לתפקידכם כהורים
בהצלחה
נעה
לי ולאשתי זוג חברים .
בשנה האחרונה היה סכסוך בין שתי הנשים שבחבורה(בת הזוג מצד חברינו טענה שאשתי מנסה להפריד בינה לבין חברה משותפת – ) הדבר פגע מאוד באשתי ולבסוף
החליטה לנתק את הקשר עם אותו הזוג.
לנו ילד בן שבע ולזוג החברים ילדה באותו הגיל – הילדים חברים והתראו עד היום כמעט פעם בשבוע במשך תקופה ארוכה
זוג החברים מוכן שיהיה קשר רק בין הילדים(שהם יביאו אותה אלינו)
אשתי מתנגדת – היא רוצה לנתק הקשר לחלוטין
לי זה לא כל כך נראה ……………. ולמרות שאני מבין את הקושי של אשתי עדיין אני לא חושב שזה הוגן לפגוע בילדים
אשתי טוענת שהיא לא פוגעת בילדים אלא שהפגיעה בילדים היא תוצר לוואי של המציאות שנוצרה.
אשמח לשמוע חוות דעת של איש או אשת מקצוע בנושא
תודה
יוסי יקר,
סליחה על ההתמהמהות בתשובה לשאלתך.
אתה מציג כאן שני נושאים:
1. הסכסוך בין שתי הנשים
2. חילוקי דעות בינך לבין אשתך
הענין הוא ששני הנושאים האלו קשורים.
אם היית אומר לי שאתה מתלבט בנושא, ואין כאן ענין זוגי, אז הייתי מנסה לחשוב איתך ביחד.
אבל, בעיני, הנושא השני הוא חשוב מהנושא הראשון.
חילוקי דעות בין בני זוג פותרים ע"י הקשבה לעולמו של בן הזוג, נסיון כנה להבין אותו ומציאת דרך משותפת.
לאשתך שמרגישה כל-כך פגועה מאותה אישה יש את הסיבות שלה שראויות לתשומת לבך.
רק לאחר תבין את סיבות אלו לעומקן והיא תבין את גישתך לעומקה – משהו באמת יוכל לזוז.
לכן אינני מתפתה לומר את דעתי בענין כי לפי התחושה שלי היא לא רלוונטית במצב כזה.
לילדים יותר חשוב הורים שמחים ואוהבים מקשיבים ומשתפים מאשר להמשיך קשר עם חברים מסוימים.
האם זה נשמע לך הגיוני??
מושון
זה ברור לי לגמרי שהורים שמחים ולשמור על המשפחה זה חשוב יותר . ואני ואשתי הסכמנו עוד לפני שפניתי להתייעץ שלמרות שכרגע איננו מוצאים דרך להגיע להסכמה ,נשים את הדברים בצד(לעת עתה) ולא נאפשר למחלוקת בינינו לקלקל לנו תחומים אחרים שהם כן טובים אבל חשוב לי לשמוע דעה של גורם אובייקטיבי ומקצועי לגבי הקשר שבין ריב המבוגרים לחברות בין הילדים .זה חשוב לי כי יכול להיות שהתשובה שאקבל תאפשר לי, או להסביר את עצמי לאשתי יותר טוב ואולי התשובה דווקא תעזור לי להבין אותה יותר טוב
תודה
יוסי
אם זה כך אנסה לכתוב משהו…
אשתך כועסת על חברתכם.
כעס הוא לא דבר רציונאלי. כעס הוא רגשי וטוטאלי.
הכעס אומר משהו כמו- "תנתקי איתה מגע ועם כל דבר שקשור אליה"!
כאשר העלבון והכעס שולטים – דבריה של אשתך מובנים מאוד.
עם יד על הלב, האם היית מוכן שילדיך ישחקו עם ילדים של חבר שרימה אותך בעסק וגרם לך להכנס לחובות כבדים???
אשתך מאוד פגועה מאותה חברה. אתה לא נפגעת ממנה כל-כך ולכן קל לך לחשוב בצורה רציונאלית.
הענין שכל עוד אשתך כועסת כך – באמת הגיוני שהילדה לא תבוא אליכם – היא עשויה לגרום לאשתך להרגיש רע, ואשתך עשויה לגרום לה להרגיש רע.
מצד שני, אם אשתך היתה מצליחה לחשוב בצורה אחרת, אולי הכעס היה פוחת והיא היתה מבינה שבסופו של דבר יש באותה חברה גם דברים טובים,
ושלא חייבים להסתכל על האם ועל הילדים כמקשה אחת.
אבל, כאמור, את זה קל להגיד, וקשה להרגיש בשעת כעס!
לכן לדעתי תפקידך בשלב ראשון הוא להקשיב לאשתך ולתמוך בכל דעה שלה, ואולי כאשר תראה שאתה מבין אותה, תוכל להפתח לראות את הדברים מכיוון חדש.
אתה צריך לומר לה את דעתך אבל לא ללחוץ עליה. עליך לקבל אותה ולהיות קשוב לגמרי לרחשי ליבה.
בהצלחה
מושון
סליחה על הזמן הרב שעבר 🙂 אבל תודה……………….